על רוחו של חנן אלו ההספדים, לא הספקתי לתמלל את ההספד שכתבה יערה אבל אני רוצה להעלות את מה שאמרו ינון ואביב לכבוד מחר, אז הם יגיעו מיד אחרי פסקה זו. ברוחו של חנן אלו הם השלושה ימים שהסתיימו היום של קורס בניית טורבית רוח בשיטת היו פיגוט של מהנדסים ללא גבולות. חנן התחיל אותו, ואני החלטתי להצטרף במפתיע או לא. זה היה מעשיר, זה היה עם טעם של עוד, ולא רק כי לא סיימנו את הבנייה, בקושי סיימנו לגלף את הלהבים ולצקת את הרוטורים, אבל יש אחלה מנגנון זנב, סוף סוף הבנתי איך הוא עובד 
רוחו של חנן הייתה שם.. להספדים:
————–
כולנו המומים ושותפים לצער העמוק של המשפחה, הקרובים והחברים.
הכרתי את חנן לראשונה כאשר למד לתואר הראשון בטכניון בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל. הקשר בינינו נוצר מאחר וחנן התעניין בנושא האנרגיות המתחדשות ואני בין השאר עוסק כבר שנים רבות במחקר והוראה בתחום אנרגיית הרוח. הקשר הוביל לכך שחנן עשה בהנחייתי פרויקט מחקר הקשור לאווירודינמיקה של טורבינות רוח. עם הזמן הכרתי אותו כסטודנט מבריק ומצטיין, בעל יכולות חריגות ורבגוניות, חרוץ, יצירתי, בעל יזמה ומרץ בלתי רגילים. מעבר למצוינות האקדמית התפעלתי מהאכפתיות האנושית והחברתית שלו. היקף הפעילות של חנן היה מדהים, הרבה מעבר למקובל אצל סטודנט רגיל, פעילות שכללה השתתפות בפרויקטים שונים בטכניון ומחוצה לו. נהגתי לומר כי אם אני כסטודנט הייתי עושה את כל מה שעשה חנן, לא הייתי מצליח לסיים את לימודי התואר הראשון.
לקראת סיום לימודי התואר הראשון סיפר לי חנן על כוונתו להמשיך בהשתלמות לתואר שני במכון ויצמן בנושא אנרגיה סולרית. אמרתי לו כי אני מצטער על כך שאינו ממשיך בטכניון וכמובן כתבתי המלצה חמה לקבלתו ללימודי תואר שני שם. המשכתי לשמור על קשר עם חנן לאחר שעזב ושמחתי לשמוע על הצלחתו במכון. נוכחתי כי המודעות הסביבתית והחברתית שלו רק התגברה ופעילותו התרחבה גם מחוץ לגבולות ישראל וכללה הקמת טורבינת רוח בדרום אמריקה.
תמיד הזכרתי לחנן את תקוותי שישוב לטכניון ושמחתי מאד כאשר החליט לחזור ללימודי הדוקטורט בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל. חנן הפך מיד לגורם מרכזי בפעילות שלנו. הוא הוכיח שוב את המצוינות המקצועית שלו, היכולת הרב תחומית המרשימה, היצירתיות, המקוריות, החריצות והמרץ הבלתי נדלים. חנן היה מעורב בעשייה ובתרומה הרבה מעבר למחקר הדוקטורט עצמו.
לצערנו העשייה של חנן נפסקה בצורה כה אכזרית. כבר אמרו לפני שלדאבוננו הטובים ביותר נלקחים מאתנו.
אני רואה מסביב את אנשי קהיליית אנרגית הרוח שאיני חושב שיש בה חבר שלא הכיר את חנן ופועלו. קשה יהיה למלא את החלל שהשאיר חנן. אני מרגיש שהשאיר לנו צוואה ועלינו לעשות כל מאמץ כדי לקדם את הנושא שכה האמין בו. אני מקווה שנצליח בכך ונמלא את המשימה שהחל ולא זכה להמשיך.
יהא זכרו ברוך!
אביב רוזן
————————-
חנן הצטרף למכון ב 2007, לאחר סיום לימודיו בטכניון. עקב משיכתו לנושא האנרגיה החלופית ומשיכתו להנדסה, הוא בחר, לאחר התלבטות רבה, לבצע מחקר משותף בין הקבוצה של פרופסור יעקב קרני, והקבוצה שלי.
חנן בלט בסקרנות טבעית, יכולות אנליטיות וחישוביות מאוד גבוהות, השקעה אינסופית במחקר, עצמאות, וחברות שעמדה מעל לכל. חנן בנה מערכת ניסויים למופת. פיתח כלים ושיטות והגיש תזה שזכתה להערכה רבה הן מהבוחנים שלו, והן מקולגות בחו"ל.
דבר נוסף שהיה חשוב מאוד לחנן, ושאותו מאוד הערכתי הייתה ההתמדה והמעורבות שלו בנושא אנרגיה חלופית, והרצון העז שלו להנחיל את הידע שלו לאוכלוסיות בארץ ובחו"ל. אוכלוסיות שיכולות ללמוד ולשפר את רמת ואיכות החיים שלהם. לעיתים רחוקות אנו פוגשים סטודנטים בעלי מודעות ומחויבות חברתית כל כך גבוהים כמו שהיו לחנן.
אהבתי את הלהט של חנן ואת המחויבות שלו לנושא, ומאוד הערכתי אותו על כך.
התשוקה של חנן לטורבינות רוח לייצור חשמל לקחה אותו ואת יערה לדרום אמריקה. לאורך התקופה עקבתי אחר הבלוג של חנן, והשתאיתי נוכח פעילותו והמחויבות שלו לנושא שהמשיכה גם בבחירת הנושא לעבודת הדוקטורט בטכניון.
למרות הריחוק הגיאוגרפי, הייתה לחנן נוכחות וקשר טוב מאוד עם כל חברי הקבוצה. בשיחות הבודדות שקיימנו, התרשמתי מהשמחה שלו שהוא מצא נושא שמשלב מדע ותחומי עניין אחרים שלו.
הידיעה על המחלה של חנן הכתה אותנו בשוק וריחפה כעננה שחורה בקבוצה.
כואב הלב להיות פה היום, על כל החברים והמשפחה, וללוות את חנן בדרכו האחרונה.
חנן, אהבתי לעבוד אתך. היה לי הכבוד והעונג להכיר אדם מיוחד שלימד אותי דברים רבים ונתן דוגמא בענווה שלו ובמחויבות שלו לדברים שאהב ובהם האמין.
יהי זכרו ברוך.
ינון רודיך
