חנן נסע ירוק

מהן בעצם טורבינות רוח?
טורבינת רוח היא מתקן המייצר חשמל מתנועת הרוח.
פוטנציאל הרוח בישראל מאפשר להתקין בין 500-1000 מגאוואט של טורבינות רוח באיזורים עתירי הרוחות בישראל

הנמצאים לאורכה ורוחבה, מהגולן בו נמצאת החווה היחידה בישראל (חוות רוח) עד אילת שעוד מחכה. טורבינות רוח מייצרות חשמל ללא כל פסולת, וההחזר על השקעה מבחינת אנרגיה - כלומר כמות החשמל וסך האנרגיה (הפוסילית נכון להיום) שהושקעה ביצירת הטורבינה מוחזרת תוך שנה שנתיים, בתלוי כמובן במקום בו הטורבינה הותקנה (יעני כמה רוח יש שם) .

כמו לכל טכנולוגיה, גם לשימוש בטורבינות רוח יש השלכות שליליות - אך הן מתגמדות לעומת החסכון בשריפת דלקים מאובנים:

טורבינות רוח פוגעות בנוף בלי שום צל של ספק. בציפורים לעומת זאת - הן לא פוגעות באופן המתקרב לנזק מעמודי חשמל ובנינים גבוהים, אלא אם כן לא מתייעצים עם צפרים ומקימים אותם באמצע נתיב נדידה מרכזי - ולתשומת לב כל אוהבי בעלי הכנף שאני שמח למנות את עצמי עמם, באילת למשל, שפוטנציאל הרוח בה נהדר, וגם נדידת הציפורים דרכה נהדרת, יש מקומות מספקים להתקנת הטורבינות כך שהן יהנו מהרוח הנושבת, והציפורים יוכלו לטוס להן בבטחה. הבנה זו הושגה לאחר התייעצות היזמים עם צפרים מומחים.

רעש הוא עניין מפריע עם טורבינות רוח רק אם מחליטים לגור מתחתם. הפרעה לקליטת טלוויזיה - עניין של העבר, מכיוון שהלהבים עשויים בעיקר מפיברגלס אפוקסי בימיינו, ועם מתכת רק בשורש הלהבים. הפרעה לחתימות מכ"ם קיימת, ולצערי זה כנראה אחד הנושאים שנאלצים להיאבק עמו ביזמים ברמת הגולן, כנגד הצבא.
טורבינות רוח אם כן , יכולות לספק לישראל מס' אחוזים בודדים אך נכבדים של חשמל נקי ותחרותי עם מקורות החשמל הקונבנצונאליים והמזהמים, ובכך להקטין את המוות הכרוך בשריפת פחם.
חשוב לציין אולי בנקודה זו. פתרון לייצור אנרגיה לעולם ולישראל בפרט, שלא ייצור נזקים ארוכי טווח, כלומר יהיה נקי ומתחדש בצורה המירבית האפשרית, יכלול סל של מקורות אנרגייה, מרכזיים ומבוזרים. זאת לומר - לכל צורת ייצור אנרגיה מתחדשת ונקייה יהיה מקום. אנרגיית השמש תתפוס בישראל את המקום הראשון, רוח את השני בהפרש מאוד ניכר - וזאת מתוך המקורות ה"פרועים" נקרא להם, הלא אגירים אולי אפשר לומר. כלומר ניתן לאגור כל צורת אנרגיה אך בדרך כלל משלמים על כך הרבה בכסף, וביעילות. תאי הדלק נראים כמועמד מבטיח, אך גם כל נושא הדלקים הביולוגיים - כלומר ייצור חשמל במחזור אפס זיהום, יכולים להיות הבסיס האגור לייצור חשמל, זה שאפשר לסמוך עליו כשהענן עובר והרוח שוככת. בכל מקרה, חשוב לציין זאת כי אנשים נוטים להתאכזב כשהם שומעים שפוטנציאל ייצור החשמל מהרוח עבור הציבור הישראלי הוא לא 853% , אלא באזור ה-5-10% . אז אל תתאכזבו. אלה הם האחוזים של שריפת הפחם, הגז הטבעי והמזוט שנחסוך. אלה הם גם אחוזיי המוות ממחלות הקשורות לזיהום אוויר שנחסוך. וגם - אחרון חביב, או ראשון ומאיים, כפי שתרצו, אלא הם האחוזים של גזי החממה שנמנע מלהיפלט לאוויר העולם. אז למי מתאים לבנות טורבינה? למי לקנות טורבינת רוח ביתית? למי להצטרף לקואפרטיב ולהחזיק נתח מבעלות וייצור חשמל של טורבינת רוח גדולה ?

לבנות או לקנות טורבינת רוח לייצור חשמל ביתי, זהו עסק המתאים למי שעונה על הקריטריונים הבאים :
1. יש לו רוח
2. הוא מדד, ומצא - שיש לו מספיק רוח
3. יש לו מספיק שטח להקים עליו עמוד גבוה לטורבינה
4. יש לו אורך נשימה של בין 5-15 שנה, תלוי בעוצמת הרוח באתר וגובה המגדל, בשביל ההחזר על ההשקעה - שאחריה, ועד סוף החיים של המוצר, החשמל המסופק יעלה 0 ש"ח

להצטרף לקואפרטיב, כלומר שותפות של אנשים שבכספם המשותף מרימים טורבינת רוח יותר כלכלית (כי המחיר של קוט"ש מרוח יורד ככל שהטורבינה יותר גדולה - עבור אותו אתר) מתאים לכל אדם שאכפת לו איך מיוצר החשמל שהוא נושם. אה, צורך. ויש לו את האפשרות לשלם על כך. זה אינו המצב בכל המדינות המערביות. חלקם החליטו שחשמל נקי הוא בסדר העדיפויות הלאומי, ןמסבסדים את החשמל הנקי כפי שמסבסדים לחם. למה לא בעצם? הרי את העלויות העקיפות של השימוש במקורות אנרגיה פוסילים ומזהמים כולנו משלמים. דרך משרד הבריאות, ודרך משרד הבטחון האמריקאי, שעוסק ברחבי העולם בהגנה על המקורות הללו. ניתן לכמת זאת למספרים, וכבר בוצעו מספר התקדמויות בארץ - אך הדרך עוד רחוקה, ונכון להיום חברת חשמל יכולה לבטל פרויקטים לחשמל ירוק - כמו חוות הטורבינות במעלה סירין ובגלבוע, כי הן לא כלכליות בדיוק באותה רמה כמו גז טבעי או פחם. money makes the world go round. נכון מאוד. אך מבט רחב יותר , אסטרטגי וסביבתי, מבט על הדורות הבאים, מגלה שזה גם כלכלי לעשות חשמל נקי, ובטוח מוסרי יותר.