עלי
עד הצבא תפסה הטיסנאות את רוב זמני, כתחביב, כספורט וכמקום עבודה - הדרכת חניכים בקלוב התעופה לישראל סניף ר"ג. לאחר שהשתחררתי, התגלגלתי לגרינפיס, ושם למדתי על תחום האנרגיה - איך ייצור החשמל המבוסס רובו ככולו על שריפת פחם, גז פחמימני (גז טבעי - שם מטעה, גם נפט הוא טבעי בדיוק באותה מידה. לענין הטבעי אין שום משמעות כאן. אבל הקופירייטרים של בתי זיקוק מאוד מבסוטים מזה) ונפט הורס את בריאות התושבים הגרים לידו (הנה, גם לשדרות המופצצת מתוכנן תוספת הפצצה, הפעם ישירות מפואד ואולמרט - עוד תחנה פחמית מסריחה ליד הבית) . הפתרון, כך למדתי, טמון בחלקו באנרגיה נקייה ומתחדשת. משם הדרך הייתה קצרה בשבילי לעשות הסבה תחביבית מטיסנים חופשיים (תחביב שהצבא גדע בלאו הכי) לכיוון טורבינות הרוח הקטנות.
היום, אחרי תואר בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון, אני כבר לא עוסק ביום יום בטורבינות קטנות, אך הספקתי לבנות 3 טורבינות כאלה, ואת רשמיי הכנסתי לאתר שלי, שאח"כ הועבר לבלוג - פה, ממש פה, בצד שמאל. עבודתי האחרונה הייתה פיתוח טכנולוגיית ריכוז קרינה על תאים פוטוולטאים לשם הפקת חשמל בחברת pythagoras-solar, ועתה אני מתחיל את דרכי בתואר השני במכון וויצמן, ובשאר זמני חולם על הווה בריא יותר.
levy.hanan — gmail.com