חנן נסע ירוק

בסופ"ש האחרון אני וגבריאל השכרנו לראשונה את העגלה הסולארית כמערכת הגברה עצמאית (עד עכשיו סיפקתי חשמל למערכות הגברה קיימות, מגברים של גיטרות וכו'). אני עוד לא הייתי בטוח שיש לנו פה עסק, אז רכשתי רמקולים ומגבר יד שניה לפני כשבוע, במה שהסתבר כתרגיל לא מוצלח במיוחד. לאבי יש מעבדת אלקטרוניקה שלא היתה מביישת את הפקולטה לפיסיקה בוויצמן או בטכניון, וניסיון רב עוצמה עם רמקולים. כשפתחתי את המגבר אצלו, שיתן מבט, התגובה שלו היתה זעזוע תהומי (אני חושב שהדחקתי את המשפט המדויק שאמר). טוב. היה לי ברור מה אני קונה ב-1000 ש"ח. ויאמר לזכות המגבר – שהוא עובד. אבל חורניות זה under statement רציני עבור הגועל נפש הזה. אז ביום ששי זוג הרמקולים, שעל האלמנטים שלהם מופיע הכיתוב solar audio (ומה זה אם לא סימן משמיים שנועדנו זה לזה…), העגלה והמגבר עשו את דרכם לראשון לציון. מכיוון שיש לי מד הספק ואנרגיה צמוד לאופניים החשמליים, אני יכול לדעת כמה מהמצבר הולך על ההגעה ליעד. במקרה הזה – כ-200 וואט-שעה עבור 20 ק"מ נסיעה (זה 100 ק"מ לקוט"ש!  שווה ערך ל-240 ק"מ לליטר אם הייתי מטעין בחשמל מהרשת (לפי נצילות המרה של 30% מפחם, כולל הפסדי הולכה והטענת מצברים). אפשר להסתכל ב-way ToGo כדי להבין איפה המספר הזה עומד ביחס לאחרים על הכביש. כתבה מענינת מאוד. אבל מכיוון שאני מטעין סולארית, אז אני נשאר באותו מטבע, חשמל. אם אני אקח את נצילות התאים (15%) אני אגיע למספר קטן, של 120 ק"מ לליטר, שאין לו משמעות – אני הרי לא לוקח את נצילות המרת אנרגית השמש לפחם בחישוב הקודם. אז אני אצתרך לחשוב על מה מקביל פה למה.). המצבר מכיל כ-720 וואט-שעה, כך שזה מספר הגיוני להוציא על נסיעה לארוע. בעצם, המגבר הזה די חלש, והוא לא צרך יותר מ-70 וואט במהלך הארוע (מקסימום), וסכ"ה כ-200 וואט-שעה בכל ה-8 שעות שהיינו שם. זה גם קשור לעובדה שאחרי שעתיים נשארנו עם רמקול אחד, אחרי שהמגבר המזדיין שרף אותו. כן, אני יודע, שמעתי כבר, אין דבר כזה לקנות בזול. להגברה הבאה נצטייד ברמקולים מוגברים נורמאליים.

אפשר יהיה להשכיר דרכנו גם מערכות סולאריות וציוד הגברה שלא נגררים ע"י אופניים, פרטים בקרוב.

ואם תהיתם איך נשמעת מוזיקה סולארית, אז זה מאוד דומה ל-Tracy Chapman.

מתי פעם אחרונה שיחקתם בלגו? אני – אתמול.

בניסוי שאני עושה במסגרת המסטר שלי בוויצמן, אני צריך למדוד את פרופיל הטמפרטורה לאורך תנור. מדובר בפעולה מונוטונית של הזזת מד טמפרטורה (צינור דק שבקצהו צמד תרמי – טרמוקפל) מספר ס"מ, המתנה שהמדידה תתיצב, וחזרה על הפעולה. ההמתנה היא כ-2 דקות. ואורך התנור 80 ס"מ. ואני צריך לחזור על זה עבור כל מיני תנאים – מהירות זרימה דרך התנור משתנה, והכיוון של גופי החימום של התנור משתנים. התוצאה היא ששבוע שעבר חצי מהשבוע הלך על הסיפור הזה. לכו תנסו אתם להספיק משהו ב-2 דקות שבין הזזה להזזה. זה לא שאי אפשר, זה פשוט שהראש במקום אחר.

אז החלטתי לנסות לעשות לעסק אוטומציה. על בסיס לגו NXT, שני מנועים עם שליטה זוויתית, אחד מזיז "פה" שתופס את מד הטמפרטורה, והשני מזיז אותו. לא מושלם, אבל עובד! הוידאו למטה נעשה בשעה מאוחרת אתמול, עם רעש בלתי פוסק (משאבות, משאבות) ובלי הרבה מידע שאני תורם, אבל אפשר לראות את הרובוטריק. צריך לשפר אותו, וכמובן שבדברים מהסוג הזה תמיד השאלה היא האם אני בסוף אשקיע יותר זמן בלבנות ולשכלל את הרובוט מאשר לעשות את העבודה לבד! מה שבטוח – יותר כיף לבנות את הרובוט!

רוני סגולי, שמנהל בהתנדבות את הקואופרטיב אנרגיה מתחדשת שאני ממקימיו, חבר גם בארגון שנקרא לוחמים לשלום. מדובר באנשים משני הצדדים, פלסטינים וישראלים, שהיו שותפים למלחמה בכל צד. מה זה אומר? אצלנו זה אומר חילים ששרתו בשטחים, או חברי שב"כ וכדומה, שהיו שותפים להרג או אלימות של ממש, ואצלהם מדובר בטרוריסטים שישבו בכלא הישראלי ויצאו. רוני חזר ביום ראשון מביקור של 9 ימים באירלנד שארגן לוחמים לשלום. הביקור היה אצל קבוצה של טרוריסטים לשעבר באירלנד, משני הצדדים – הקתולים (אירים במקור) והפרוטסטנטים (אנגלים במקור). מדובר ממש באנשים שרצחו גם כן (כמו בקבוצה הישרלית-פלסטינית), ישבו בכלא והשתחררו. הדבר המדהים בעיני הוא שבאירלנד, שיחות השלום התחילו בכלא! הסכם good friday התחיל בכלא, מכיוון שהאנגלים שלחו לאותו כלא את הטרוריסטים משני הצדדים… אני מניח שהסביבה השונה רדיקלית שפתאום הם נכנסו לתוכה, האימפוטנציה שהכלא כפה עליהם, עשתה את שלה. המצב ב-Londonderry למשל, לפי התאורים של רוני, הוא כמו ירושלים ומזרח ירושלים – כשהם נכנסו לסיור בשכונה פרוטנסטנטית, עם טרוריסט לשעבר קתולי, הוא הוריד את הסימון של המונית (הם מכירים את המספרים של מוניות קתוליות) ובאיזשהוא קטע כשהוא קלט ילד רץ להביא את חבריו הוא סובב את המונית והסתלק משם. כתבה מקיפה יותר מעיתון אירי. והנה קישור לבלוג של לוחמים לשלום, עם תאור מקיף של רוני של יום הסיור באירלנד.

בביקורי אצל נועם דותן לפני שבועיים-שלושה, הוא הראה לי ג'ירוסקופ מטורפדו גרמני ממלחמת העולם השניה, (שלא נורה אף פעם …). חיה די מרשימה. לאבי יש את אחד מאוספי הג'ירוסקופים המרשימים יותר שאני מכיר, כך שאני למדתי להעריך ג'ירוסקופ נאה כשאני רואה אחד!

הג'ירו הזה נתן פקודה לטורפדו רק בציר אחד (ימין שמאל). הוא מופעל בלחץ אוויר ע"י הצנרת נחושת.
רקע על ג'ירוסקופים אפשר למצוא כאן למשל.

שנים נסעתי על אופניי הרים מתקפלים. לפני שהתחלתי ללמוד בטכניון, ב-2002, הגעתי למסקנה שהדרך הכי נוחה להגיע מהטכניון לבית הורי בבני ברק, תהיה עם רכבת ואופניים מתקפלים. המסקנה הזו נבעה מכמה מחשבות – התדירות של הרכבת ידועה, והיא עומדת בלו"ז (הרבה יותר טוב מאוטובוסים, עם פקקים וכדומה) , אני אחסוך כך את מחיר האוטובוס בתוך העיר, האוטובוסים בעיר הרבה פחות קבועים וקשה לסמוך עליהם, ועם אופניים אני יודע כמה זמן לוקח להגיע, וזה תמיד אותו דבר. מכיון שהטכניון נמצא בראש הכרמל, ותחנת הרכבת למטה, החלטתי שאצתרך אופני הרים מתקפלים, ולא אופניים עם גלגלים קטנים. התוצאה הסופית היתה אופני הרים מתקפלים של Montague.

אופניים מעולים. היו בבעלותי 4 שנים ונהנתי מכל רגע.
אבל אתמול, למדתי שגם אופניים מתקפלים עם גלגלים קטנים יכולים לעלות את ההר, ובכיף. ה-montague נגנבו לי לפני 3 שנים, ומאז אני חסר אופניים מתקפלים, חוץ מאופני הרים dahon מתקפלים, שלא קרובים בכלל לאיכות של ה-montague, בנוחות הקיפול ובתכונות הרכיבה. הנה תמונה עדכנית -

ל-dahon יצא לאחרונה דגם משוכלל יותר, אך הוא לא מיועד לקיפול בכניסה לרכבת, אלא יותר לקיפול לשם הטסה או הכנסה לרכב לסחיבה לשטח. אז מה, אחי התאום רכש את אחד הדגמים בהם dahon מתמחים – אופניים מתקפלים עם גלגלים קטנים. מכיון שהיה לי חמישי-ששי עסוק, ולא רציתי לקחת אוטו, אז סחבתי לו אותם. מדובר ב-dahon speed, 7 הילוכים, 20" , 12.5 קילוגרם. האופניים מתקפלים בקלות מעוררת התפעלות, דקה – ללא אימון קודם – והם בתוך הקייס, שגם הוא מתוכנן כך שאפשר יהיה להכניס את האופניים המקופלים לתוכו בקלות, בלי ריצרצים או שום דבר בסגנון.

הנקודה הראשונה לה נזקקתי לאופניים, היתה נסיעה מתחנת הרכבת בנתניה, לפרדסיה, למשרדים של סולארפאוור לפגישה של הקואופרטיב. 7.5 ק"מ, כביש שטוח – קלאסי. ההילוכים מתאימים לכ- 30-25 קמ"ש בנוחות, קצת נמוך יותר מהילוכים של אופניי הרים. אבל ביום ששי יצא לי לבדוק אותם בחיפה, ולהפריך את ההגיון שגרם לי לקנות אופני 26" מתקפלים לפני 7 שנים. העברתי הרצאה בביה"ס ליאובק, ואחריה נסעתי לטכניון. מדובר ב-45 דקות של עליות וירידות. קריעה. למרות תנוחת הרכיבה הזקופה – מאוד נהניתי מהרכיבה. הניסיון הזה חיזק אצלי את ההבנה שהזוג המתקפל הבא שלי יהיה עם אופני 20".

ובלי קשר בכלל, ראיתי עכשיו TED נהדר של ישראלי שמלמד ב-MIT, פרופ' דן אריאלי, מחבר "לא רציונאלי ולא במקרה" שאמור לצאת בקרוב בתרגום לעברית (מצחיק, לא?). בהרצאה הוא מדבר על התמצית של מה שלמד מניסיונו במחקר על קבלת החלטות ורמאויות קטנות, שהתחיל מניסיונו הכואב כחולה עם כוויות בכל גופו, שהתמודד עם השאלה "איך הכי פחות כואב להוריד פלסטרים מכוויות?"

השבוע האחרון הושקע רובו ככולו בהכנת מצגת, ולימוד הנושא כתוקף מכך, על המאמר הראשון (קורס שנקרא great papers in environmental science) שבדק את ההשפעה שלהגדלת ריכוז ה-CO2 על הטמפרטורה בפני הקרקע. לבחור קוראים ארניוס,  Arrhenius, פרופסור שבדי לכימיה. אני אף פעם לא נכנסתי עמוק לנושא ההתחממות הגלובלית, מכיוון שבעיני יש מספיק סיבות להפסיק לשרוף פחם, נפט ומתאן/בוטאן בשביל לעשות חשמל ולהניע את עצמנו ממקום למקום. תמיד התחמקתי מהנושא הסופר מסובך הזה, עם מיליון ו-3 טענות הנגד. מה – לא מספיק לכם זיהום אוויר ותחלואה? לא מספיק לכם סופיות המשאב והתנודתיות של המחירים כל שני וחמישי? לא מספיק לכם מלחמות הנפט והכספים המטורפים שאנו משקיעים (גלובלית) לשמר גישה למשאב הממכר? טוב. אז השבוע הצלחתי להגיע למספיק הבנה כדי להצתרף למעגל המסכימים עם תאורית ההתחממות הגלובלית מעשה ידינו. יש כמה קישורים טובים שעזרו לי להבים את הענין, ואני אשמור אותם פה כרפרנס לעתיד:

RealClimate:

The CO₂ problem in 6 easy steps

Climate feedbacks

Part I: A Saturated Gassy Argument

Part II: What Ångström didn’t know

הנה היסטוריה של גילוי התופעה, מפוריר, לארניוס ועד ימינו – The discovery of global warming

עוד אתר עם הסבר מקיף מאוד על כל התופעות הקשורות (ארוך מכל שאר הקישורים למעלה ביחד).

עכשיו כבר יש מספיק מידע כדי להפריך את הטענות שמועלות ב-junkscience למשל.

לגבי ארניוס, הבחור שהתחיל את כל הסיפור ב-1896:

האתר של Hans Erran מקיף ומבצע אליזות של התוצאות של ארניוס ביחס להיום. בכמה מקרים מדהים בדימיון, ובכה טעות על טעות שבמקרה יצאה נכונה. אין ספק שהמאמר היה פורץ דרך בהיקפו ובפידבקים שהוא הזכיר ולקח בחשבון.

לבסוף, קטע עם סאונד מחריד, הסברים לעיתים מונוטוניים אך סכ"ה מענינים – על למה הטענות שעולות בסרט The Great Global Warming Swindle אינן נכונות (תהילה, שקרים ופוטושופ).

ומאמר מקביל, שנותן תשובות ברורות לטענות שעולות בסרט.

ברחובות עורכים פאנל בחירות!

היום, כ-100 איש ו-3 מועמדים, 2 לראשות העיר רחובות ו-1 למועצה, התכנסו כדי לדון בשאלות סביבתיות וחברתיות העומדות בפני רחובות. המארגנים – מגמה ירוקה (גילוי נאות – אני חבר) החליטו לפני קצת פחות מחודש על היוזמה הברוכה, כמה שלטים בעיר (ואיום על קנס מצד העיריה…), מודעות בפורומים וכינוס העיתונות – והופ. שאלה ראשונה.

אני חיב לומר, פעם ראשונה שאני נחשף לדיון פוליטי חברתי כזה. לא, לא זכור לי שאי פעם הייתי בפאנל בחירות. שני המועמדים שנכחו: דניאל בל בעל החזון המופלא וגילו הצעיר, ועוזי סלנט רב התארים – אתם יודעים – אחד מאלה שלפני שהוא עונה לשאלה בכלל, טורח קודם לספר על עברו הצבאי המפואר, תותחנים תודה ששאלתם, וניסיונו הניהולי הארוך, מנכ"ל קופת חולים מאוחדת, הנה – רשמתי : " ניהלתי מעל 4000 עובדים בתקציב של 3 מיליארד שקל", שזה סופר רלוונטי כמובן – אבל רבאק, תענה לשאלה! ולבסוף, המועמד לראשות המועצה יהושוע קרמר, חבר מועצת העיר 2003-2005 שהתפטר על רקע השחיתות שגילה אצל העיריה בראשות שוקי פורר, והוא תיבל את שיחותיו על השקיפות שהכרחית בשלטון, בדוגמאת המזעזעות של השחיתות ותפירת המכרזים להם היה עד.

סבב השאלות המוכן היה ארוך מדי, כי כל מועמד שיגל את מוחנו הרבה מעבר לנדרש (תמיר – לא התחשק לך להשתיק את עוזי סלנט כל פעם שהוא התחיל לענות על שאלות שנשאלו מועמדים אחרים לפני דקה?), והאמת פשוט היו יותר מדי שאלות. היה צריך קצת להתגמש ולתת לקהל שהיה מוכן ומזומן עם שאלות משלו, להמשיך את העבודה. הרי לשם כך התכנסנו.
אבל השאלות שחיברנו ריכזו את הדיון סביב הנושאים המהותיים – שקיפות שלטונית,שטחים פתוחים בעיר, תחבורה ציבורית, בניה לגובה וחוסר השוויון בין השרותים שמקבלות שכונות שונות. היו מספר נושאים עם הסכמה מלאה בפאנל (אם כי שוקי פורר לו היה מגיע היה מסתייג…) והם השקיפות השלטונית, תכנון כמילת מפתח – תכנון השכונות מבחינת תשתיות תחבורתיות ושטחים פתוחים, שמירה על צוויון השכונות מבחינת גובה אופיני וכיוצא בזה. לגבי תחבורה, אני שמחתי כמובן לשמוע את דניאל בל, שדיבר על הפיכת רחוב הרצל למדרחוב עם נתיב BRT , תחבורה ציבורית קלה דרכו (אוטובוס שמתפקד כרכבת קלה על נתיב בלעדי), ויצירת פתרון הולם לרחוב שכרגע פקוק מספיק כך שאף אחד לא באמת רוצה לעבור דרכו, אך חונק בגלל זה בדרך את כל המסחר ברחוב. דניאל – הייתי מצביע בעדך, אם לא הייתי תושב תל אביב. יהושוע (שוקי מעתה ואילך) דיבר אף הוא על שיפור תחבורה ציבורית, ואף הזכיר שלעיתים (תקופתית) צריך להפוך את הרצל (קטעים ממנו) למדרחוב וליצור ארועים. עוזי סלנט לעומתו, טרח להדגיש שצריך לבטל סימוני חניה בתשלום (כחול לבן), אם כי הוא גם זרק מילה או שניים על תחבורה ציבורית, ככה שיהיה. לא נראה לי שהוא זוכר איך אוטובוס נראה מבפנים.

גן סאסי עלה הרבה, כדוגמא לגן הציבורי הגדול היחידי בעיר, שצמאה לעוד, אך העיריה תכננה לבנות עליו יחידות דיור, וזאת עוד ללא פתרון תחבורתי הולם… כולם שמחו לרדת על העיריה, חוסר תכנונה ושחיתותה שמובילים לתוכניות סהרוריות כאלה. שוקי טרח פעמים רבות לדבר על סדרי עדיפויות. הייתי מת לספר לכם שאני רוצה להגדיל את גן סאסי פי 3. אבל זה לא יקרה. צריך לשקול דברים לגופם. פה גם החלה לעלות שאלת הניסיון של דניאל בל. כשלבסוף הגיע שלב השאלות מהקהל, אותו שמעתי רק בחלקו כי הרכבת האחרונה היא ב-21:19 (מישהו דיבר על תחבורה ציבורית גרועה?!), אחת המכוננות היתה בנושא נסיונו של דניאל.

"הייתי מצביע בעדך", אמר לו מישהו מהקהל, "למעשה, אתה היחידי שאני מש רוצה להצביע בעדו – כל מילה שאמרת היום – אמרת בשמי. אבל – האם יש לך את הניסיון? אולי עדיף חוסר ניסיון על ניסיון גרוע, אבל – לא עדיף קודם להיות חבר מועצה, לצבור ניסיון ניהולי – כבר ראשות עיר?!". כן. גם שוקי וגם עוזי רמזו כל הערב. "יש בעלי ניסיון כאן הערב, ויש חסרי". דניאל כמובן היה מוכן לשאלה – היא הרי מתבקשת. "יש לי ניסיון. הניסיון שאני מביא הוא הרב ביותר מבין כל המועמדים! כי זה לא הניסיון שלי. יש הרבה ניסיון בעולם ואני עומד על כתפי ענקים! ". דניאל מצין בצדק, שהסיבה שהוא רץ לראשות העיר היא כי יש פער אידיאולוגי, אין בעלי חזון אמיתיים שרצים לעיר. "על נבחר ציבור להביא חזון ויעד ברור!". ישנם בעלי תפקידים רבים שמלוים את ראש העיר, אומר דניאל, תפקידו להנחות אותם ולתת להם מטרות.
דניאל צודק כמובן, אך תפקיד ראש עיר הוא תפקיד מאוד תכלסי, כפי שמציין שוקי, וצריך לעמוד בכח מול כל העסקנים, הקבלנים ועולם תחתון. ולזה, אין ספק, יש צורך בניסיון.

כתבתי הרבה, ויש הרבה פנינות לדלות מתוך הדיון היום. לואיס סילבר ואופן הקליעה שלו, בדיחות יהודים עתיקות, חוסר חזון של שוקי ועוזי בקשר להצעת פעילי חוף פלמחים להכניס את החוף תחת הערים רחובות, נס ציונה וראשון לציון, ועוד כהנה וכהנה.

אני לא הספקתי לשמוע את המשך השאלות, ולצערי הלכתי בדיוק שנהיה לוהט – תמיר, יכלתה לזנוח את הסבב האחרון של השאלות שהכננו – אבל אין ספק, שהפאנל הזה היה מבריק, ואני מקווה שיזכה לפירסום הולם והתיחסות נאותה. תמיר – כל הכבוד! וכמובן לכל שאר חברי מגמה ירוקה שהרימו את פאנל הבחירות הראשון ברחובות!

איזה יום. אני תקוע בבוסטון, וחברי חוזר בארון מהשבי. האם ידענו שהוא מת כל הזמן ורק קיווינו? אני לא יודע, אני מניח שאני קיוויתי כל הזמן שהוא באמת יחזור חי. איזה חיים מטורפים. שנתיים של המתנה. שנתיים של תקווה. נעלמים ברגע. אבל – לחלקנו החיים מתחילים עכשיו. אני חושב שההחלפה לא הייתה לחינם. הרווחנו חיים. חיים של משפחת רגב וגולדווסר שחזרו למסלולם. אלה היו שנתיים של מוות בשבילהם. שנתיים שנמחקו מהפרוטוקול. האם יהיה יותר טרור בגלל ההחלפה הנ"ל? האם זה יעודד חטיפות? מתי לעזאזל החטיפות הפסיקו בדיוק?? אני יושב פה, בערב, מול . Larry King  ושדרנים אחרים, שמכריזים על ההחלפה כעסקה מחורבנת. ברור שהיא מחורבנת! אבל זה לא אומר שהיא לא הייתה הכרחית. מה אתם מציעים? שנשאיר 2 משפחות מתות? כמו שאר משפחות החטופים שגורלם לא נודע? החיים ממשיכים מתי-שהוא, כי כבר יש יאוש מחדשות, וקבלה של המצב. קבלה של מוות באין ידיעה אחרת. אך הזמן עד אז הוא מוות לכל דבר. ואת זה הצלנו פה. החלפנו שני משפחות תמורת סמיר קונטאר וחבורתו. רוצח שפל. אם היה לנו חוק שמאפשר – גורלו היה מוות. אבל עובדת היותו חי, הצילה חיים נוספים. כן, יש את האפשרות – הסבירה לחלוטין – שהוא יתקוף שוב. אך אם לא הוא – מישהו אחר. ממש לא חסר לחיזבאללה ושאר המחבלים אנשים שישמחו לתקוף את האויב הציוני.

הנושא העיקרי בחדשות – נפט, וטרור.
כן, האמריקאים מבינים רק שפה אחת. כסף. אבל – כרגיל, הם הולכים מקצה לקצה. הכתבה העיקרית היום בחדשות – US airlines  מעבירים סדנא למספר טייסים שאמורה להדגיש חסכון בדלק – נשמע טוב, אך מדובר בחסכון מסוכן בדלק. שמטרתו כמובן לחסוך בעלויות – כרטיס טיסה מכסה ברובו – 70%~ – את עלות הדלק. כשמחיר הנפט עולה בטרוף, לא פלא שהם מנסים לחסוך. אז חברת US airlines  בעניין של ללחוץ על הטייסים לחסוך. אז הטייסים פרסמו מכתב בטלוויזיה, בו הם מדגישים את הסכנה הבטיחותית של לטוס על הקצה. לא פלא שהטלוויזיה עסקה בזה בטרוף. מה עוד? כל הפסקת פרסומות מלאה במילה אנרגיה. מלאה! Exon Mobil, BP, מפרסמים בטרוף את דאגתם לפתרונות – רכבים חשמליים, energy diversty – you name it! מסתבר – שהם בעסקי אנרגיה נקייה… כן… ברור. מקצה לקצה. לקצה.