חנן נסע ירוק

השבוע האחרון הושקע רובו ככולו בהכנת מצגת, ולימוד הנושא כתוקף מכך, על המאמר הראשון (קורס שנקרא great papers in environmental science) שבדק את ההשפעה שלהגדלת ריכוז ה-CO2 על הטמפרטורה בפני הקרקע. לבחור קוראים ארניוס,  Arrhenius, פרופסור שבדי לכימיה. אני אף פעם לא נכנסתי עמוק לנושא ההתחממות הגלובלית, מכיוון שבעיני יש מספיק סיבות להפסיק לשרוף פחם, נפט ומתאן/בוטאן בשביל לעשות חשמל ולהניע את עצמנו ממקום למקום. תמיד התחמקתי מהנושא הסופר מסובך הזה, עם מיליון ו-3 טענות הנגד. מה - לא מספיק לכם זיהום אוויר ותחלואה? לא מספיק לכם סופיות המשאב והתנודתיות של המחירים כל שני וחמישי? לא מספיק לכם מלחמות הנפט והכספים המטורפים שאנו משקיעים (גלובלית) לשמר גישה למשאב הממכר? טוב. אז השבוע הצלחתי להגיע למספיק הבנה כדי להצתרף למעגל המסכימים עם תאורית ההתחממות הגלובלית מעשה ידינו. יש כמה קישורים טובים שעזרו לי להבים את הענין, ואני אשמור אותם פה כרפרנס לעתיד:

RealClimate:

The CO₂ problem in 6 easy steps

Climate feedbacks

Part I: A Saturated Gassy Argument

Part II: What Ångström didn’t know

הנה היסטוריה של גילוי התופעה, מפוריר, לארניוס ועד ימינו - The discovery of global warming

עוד אתר עם הסבר מקיף מאוד על כל התופעות הקשורות (ארוך מכל שאר הקישורים למעלה ביחד).

עכשיו כבר יש מספיק מידע כדי להפריך את הטענות שמועלות ב-junkscience למשל.

לגבי ארניוס, הבחור שהתחיל את כל הסיפור ב-1896:

האתר של Hans Erran מקיף ומבצע אליזות של התוצאות של ארניוס ביחס להיום. בכמה מקרים מדהים בדימיון, ובכה טעות על טעות שבמקרה יצאה נכונה. אין ספק שהמאמר היה פורץ דרך בהיקפו ובפידבקים שהוא הזכיר ולקח בחשבון.

לבסוף, קטע עם סאונד מחריד, הסברים לעיתים מונוטוניים אך סכ"ה מענינים - על למה הטענות שעולות בסרט The Great Global Warming Swindle אינן נכונות (תהילה, שקרים ופוטושופ).

ומאמר מקביל, שנותן תשובות ברורות לטענות שעולות בסרט.

ברחובות עורכים פאנל בחירות!

היום, כ-100 איש ו-3 מועמדים, 2 לראשות העיר רחובות ו-1 למועצה, התכנסו כדי לדון בשאלות סביבתיות וחברתיות העומדות בפני רחובות. המארגנים - מגמה ירוקה (גילוי נאות - אני חבר) החליטו לפני קצת פחות מחודש על היוזמה הברוכה, כמה שלטים בעיר (ואיום על קנס מצד העיריה…), מודעות בפורומים וכינוס העיתונות - והופ. שאלה ראשונה.

אני חיב לומר, פעם ראשונה שאני נחשף לדיון פוליטי חברתי כזה. לא, לא זכור לי שאי פעם הייתי בפאנל בחירות. שני המועמדים שנכחו: דניאל בל בעל החזון המופלא וגילו הצעיר, ועוזי סלנט רב התארים - אתם יודעים - אחד מאלה שלפני שהוא עונה לשאלה בכלל, טורח קודם לספר על עברו הצבאי המפואר, תותחנים תודה ששאלתם, וניסיונו הניהולי הארוך, מנכ"ל קופת חולים מאוחדת, הנה - רשמתי : " ניהלתי מעל 4000 עובדים בתקציב של 3 מיליארד שקל", שזה סופר רלוונטי כמובן - אבל רבאק, תענה לשאלה! ולבסוף, המועמד לראשות המועצה יהושוע קרמר, חבר מועצת העיר 2003-2005 שהתפטר על רקע השחיתות שגילה אצל העיריה בראשות שוקי פורר, והוא תיבל את שיחותיו על השקיפות שהכרחית בשלטון, בדוגמאת המזעזעות של השחיתות ותפירת המכרזים להם היה עד.

סבב השאלות המוכן היה ארוך מדי, כי כל מועמד שיגל את מוחנו הרבה מעבר לנדרש (תמיר - לא התחשק לך להשתיק את עוזי סלנט כל פעם שהוא התחיל לענות על שאלות שנשאלו מועמדים אחרים לפני דקה?), והאמת פשוט היו יותר מדי שאלות. היה צריך קצת להתגמש ולתת לקהל שהיה מוכן ומזומן עם שאלות משלו, להמשיך את העבודה. הרי לשם כך התכנסנו.
אבל השאלות שחיברנו ריכזו את הדיון סביב הנושאים המהותיים - שקיפות שלטונית,שטחים פתוחים בעיר, תחבורה ציבורית, בניה לגובה וחוסר השוויון בין השרותים שמקבלות שכונות שונות. היו מספר נושאים עם הסכמה מלאה בפאנל (אם כי שוקי פורר לו היה מגיע היה מסתייג…) והם השקיפות השלטונית, תכנון כמילת מפתח - תכנון השכונות מבחינת תשתיות תחבורתיות ושטחים פתוחים, שמירה על צוויון השכונות מבחינת גובה אופיני וכיוצא בזה. לגבי תחבורה, אני שמחתי כמובן לשמוע את דניאל בל, שדיבר על הפיכת רחוב הרצל למדרחוב עם נתיב BRT , תחבורה ציבורית קלה דרכו (אוטובוס שמתפקד כרכבת קלה על נתיב בלעדי), ויצירת פתרון הולם לרחוב שכרגע פקוק מספיק כך שאף אחד לא באמת רוצה לעבור דרכו, אך חונק בגלל זה בדרך את כל המסחר ברחוב. דניאל - הייתי מצביע בעדך, אם לא הייתי תושב תל אביב. יהושוע (שוקי מעתה ואילך) דיבר אף הוא על שיפור תחבורה ציבורית, ואף הזכיר שלעיתים (תקופתית) צריך להפוך את הרצל (קטעים ממנו) למדרחוב וליצור ארועים. עוזי סלנט לעומתו, טרח להדגיש שצריך לבטל סימוני חניה בתשלום (כחול לבן), אם כי הוא גם זרק מילה או שניים על תחבורה ציבורית, ככה שיהיה. לא נראה לי שהוא זוכר איך אוטובוס נראה מבפנים.

גן סאסי עלה הרבה, כדוגמא לגן הציבורי הגדול היחידי בעיר, שצמאה לעוד, אך העיריה תכננה לבנות עליו יחידות דיור, וזאת עוד ללא פתרון תחבורתי הולם… כולם שמחו לרדת על העיריה, חוסר תכנונה ושחיתותה שמובילים לתוכניות סהרוריות כאלה. שוקי טרח פעמים רבות לדבר על סדרי עדיפויות. הייתי מת לספר לכם שאני רוצה להגדיל את גן סאסי פי 3. אבל זה לא יקרה. צריך לשקול דברים לגופם. פה גם החלה לעלות שאלת הניסיון של דניאל בל. כשלבסוף הגיע שלב השאלות מהקהל, אותו שמעתי רק בחלקו כי הרכבת האחרונה היא ב-21:19 (מישהו דיבר על תחבורה ציבורית גרועה?!), אחת המכוננות היתה בנושא נסיונו של דניאל.

"הייתי מצביע בעדך", אמר לו מישהו מהקהל, "למעשה, אתה היחידי שאני מש רוצה להצביע בעדו - כל מילה שאמרת היום - אמרת בשמי. אבל - האם יש לך את הניסיון? אולי עדיף חוסר ניסיון על ניסיון גרוע, אבל - לא עדיף קודם להיות חבר מועצה, לצבור ניסיון ניהולי - כבר ראשות עיר?!". כן. גם שוקי וגם עוזי רמזו כל הערב. "יש בעלי ניסיון כאן הערב, ויש חסרי". דניאל כמובן היה מוכן לשאלה - היא הרי מתבקשת. "יש לי ניסיון. הניסיון שאני מביא הוא הרב ביותר מבין כל המועמדים! כי זה לא הניסיון שלי. יש הרבה ניסיון בעולם ואני עומד על כתפי ענקים! ". דניאל מצין בצדק, שהסיבה שהוא רץ לראשות העיר היא כי יש פער אידיאולוגי, אין בעלי חזון אמיתיים שרצים לעיר. "על נבחר ציבור להביא חזון ויעד ברור!". ישנם בעלי תפקידים רבים שמלוים את ראש העיר, אומר דניאל, תפקידו להנחות אותם ולתת להם מטרות.
דניאל צודק כמובן, אך תפקיד ראש עיר הוא תפקיד מאוד תכלסי, כפי שמציין שוקי, וצריך לעמוד בכח מול כל העסקנים, הקבלנים ועולם תחתון. ולזה, אין ספק, יש צורך בניסיון.

כתבתי הרבה, ויש הרבה פנינות לדלות מתוך הדיון היום. לואיס סילבר ואופן הקליעה שלו, בדיחות יהודים עתיקות, חוסר חזון של שוקי ועוזי בקשר להצעת פעילי חוף פלמחים להכניס את החוף תחת הערים רחובות, נס ציונה וראשון לציון, ועוד כהנה וכהנה.

אני לא הספקתי לשמוע את המשך השאלות, ולצערי הלכתי בדיוק שנהיה לוהט - תמיר, יכלתה לזנוח את הסבב האחרון של השאלות שהכננו - אבל אין ספק, שהפאנל הזה היה מבריק, ואני מקווה שיזכה לפירסום הולם והתיחסות נאותה. תמיר - כל הכבוד! וכמובן לכל שאר חברי מגמה ירוקה שהרימו את פאנל הבחירות הראשון ברחובות!

איזה יום. אני תקוע בבוסטון, וחברי חוזר בארון מהשבי. האם ידענו שהוא מת כל הזמן ורק קיווינו? אני לא יודע, אני מניח שאני קיוויתי כל הזמן שהוא באמת יחזור חי. איזה חיים מטורפים. שנתיים של המתנה. שנתיים של תקווה. נעלמים ברגע. אבל – לחלקנו החיים מתחילים עכשיו. אני חושב שההחלפה לא הייתה לחינם. הרווחנו חיים. חיים של משפחת רגב וגולדווסר שחזרו למסלולם. אלה היו שנתיים של מוות בשבילהם. שנתיים שנמחקו מהפרוטוקול. האם יהיה יותר טרור בגלל ההחלפה הנ"ל? האם זה יעודד חטיפות? מתי לעזאזל החטיפות הפסיקו בדיוק?? אני יושב פה, בערב, מול . Larry King  ושדרנים אחרים, שמכריזים על ההחלפה כעסקה מחורבנת. ברור שהיא מחורבנת! אבל זה לא אומר שהיא לא הייתה הכרחית. מה אתם מציעים? שנשאיר 2 משפחות מתות? כמו שאר משפחות החטופים שגורלם לא נודע? החיים ממשיכים מתי-שהוא, כי כבר יש יאוש מחדשות, וקבלה של המצב. קבלה של מוות באין ידיעה אחרת. אך הזמן עד אז הוא מוות לכל דבר. ואת זה הצלנו פה. החלפנו שני משפחות תמורת סמיר קונטאר וחבורתו. רוצח שפל. אם היה לנו חוק שמאפשר – גורלו היה מוות. אבל עובדת היותו חי, הצילה חיים נוספים. כן, יש את האפשרות – הסבירה לחלוטין – שהוא יתקוף שוב. אך אם לא הוא – מישהו אחר. ממש לא חסר לחיזבאללה ושאר המחבלים אנשים שישמחו לתקוף את האויב הציוני.

הנושא העיקרי בחדשות – נפט, וטרור.
כן, האמריקאים מבינים רק שפה אחת. כסף. אבל – כרגיל, הם הולכים מקצה לקצה. הכתבה העיקרית היום בחדשות – US airlines  מעבירים סדנא למספר טייסים שאמורה להדגיש חסכון בדלק – נשמע טוב, אך מדובר בחסכון מסוכן בדלק. שמטרתו כמובן לחסוך בעלויות – כרטיס טיסה מכסה ברובו – 70%~ - את עלות הדלק. כשמחיר הנפט עולה בטרוף, לא פלא שהם מנסים לחסוך. אז חברת US airlines  בעניין של ללחוץ על הטייסים לחסוך. אז הטייסים פרסמו מכתב בטלוויזיה, בו הם מדגישים את הסכנה הבטיחותית של לטוס על הקצה. לא פלא שהטלוויזיה עסקה בזה בטרוף. מה עוד? כל הפסקת פרסומות מלאה במילה אנרגיה. מלאה! Exon Mobil, BP, מפרסמים בטרוף את דאגתם לפתרונות – רכבים חשמליים, energy diversty – you name it! מסתבר – שהם בעסקי אנרגיה נקייה… כן… ברור. מקצה לקצה. לקצה.

בדרך חזרה מרמת הגולן. עוד מילואים עברו להם לאיטם. האיטיות איפשרה לי לוודא - 8 מתוך 10 הטורבינות על רכס חזקה הסתובבו להם באופן קבוע במשך כל השבוע האחרון, פרט לאמצע היום (שתיל) ואמצע הלילה (וואלא, ישנתי – אז אני לא יודע). הטורבינה של אבי זעירא הסתובבה לה במהירות רבה בצד השני של הפאנורמה שנגלתה לעיני בעודי דוהר על הנגמ"ש הגומע ליטר וחצי לקילומטר של אבק סלעים גרוס ובזלת. מענין אם הלהבים של הטורבינות סובלות מכל הפודרה באוויר. אבל למה רק 10 טורבינות? חוות הרוח ברמה מייצרת חשמל לכמחצית מתושבי הגולן. אך ניתן לייצר מהרוחות בגולן הרבה, הרבה יותר. אם נשים את הענין הפוליטי בצד (גם חשמל ירוק על אדמה סורית יעבוד) מתסכל לראות שרק לאחרונה, לאחר שהחווה עובדת אוטוטו 20 שנה, אנו יכולים לקרוא בעיתון על הגדלה משמעותית של החווה ל-200 מגאוואט (מ-6 מגא כרגע) הצפויה בקרוב. למה לא לפני 10 שנים?
הסיבות שאני שמעתי נעות בין התנגדות חיל אוויר (מכ"מ) לבין פוליטיקה. פוליטי-בירוקרטיה. כל זה על רקע של החלטות תקדימיות על תעריפים ירוקים לייצור חשמל פרטי משמש (קיים) ורוח (בקרוב) שהיקף ההספק המותקן בהם יהיה 100 מגאוואט תוך 7 שנים (או פחות), וזה לעומת הספק מותקן של 10,000 מגאוואט בישראל!
צריך להפסיק עם כל החסמים הללו, ולפתוח את הברזים הבירוקר-פוליטיים לרווחה, על מנת שניתן יהיה להתקין אלפי מגאוואט של תחנות כח סולריות, וטורבינות רוח בארץ המשתעלת הזאת.

יש! זהו, לאחר זמן רב בו הנושא בדיונים, נכנס לתוקפו סוף סוף התעריף הירוק לייצור חשמל סולרי ביתי.
הנה כתבה כללית על הנושא.
כפי שכתוב, ההחזר על השקעה , בעקבות התעריף החדש, הוא בין 7-10 שנים.
אורך החיים, ואחריות היצרן, של פאנלים סולריים היא מעל 20 שנה. הממיר חי פחות זמן, אך ניתן להחליפו ועלותו שולית ביחס לפאנלים.
זו סיבה למסיבה, כי עכשיו, ניתן ע"י השקעה של 40,000-80,000 ש"ח לערך לקבל חשמל נקי מהשנה ה-7-10 ועד סוף חיי המערכת! כלומר 10 שנים של חשמל חינם ורווח נקי, תרתי משמע!

זוהי ארץ השמש, וכולי תקווה שכל מי שבבעלותו בית פרטי יקפוץ על המציאה, וה-50 מגא וואט שנקבעו כתקרה לסך ההתקנות שהמדינה תתמרץ, יגמרו לפני שאולמרט יספיק לשים עוד משהו במעטפה.

לפרטים, ולהזמנות - הנה רשימה חלקית של מתקינים :

www.solarpower.co.il
www.solari.co.il
www.interdan.com

הנה רעיון מענין לשילוב תאים פוטוולטאים ללא ניצול קרקע -

להציף אותם על המים! זה בעמק היין האמריקאי, Napa Valley, מייצר את כל החשמל של היינריה המקומית. 1300 פאנלים עם ייצור כולל של 400 קילוואט באמצע היום. לעוד פרטים.

משרד האנרגיה האמריקאי יצא לאחרונה עם תחרות פיתוח טכנולגיית תאורה מבוססת מצב מוצק - Ledים - המכונה L-Prize.

המטרה - 150 לומן לוואט!! הגרף למטה מראה שמטרה זו כבר מושגת בגופי התאורה המאירים את הרחובות, אך אנו רחוקים ממנה מאוד בנורות הביתיות.

תאורת Ledים קיימת זה זמן רב, בארץ אפשר למצוא מספר חברות המשווקות אותה למטרות עיצוב בעיקר.תאורת לדים מבטיחה מכיוון שאורך החיים שלה ענק - 100,000 שעות ויותר, לעומת 5,000-10,000 בקומפקט פלורסנט ופלורסנט, וכמות מגוכחת של 700-1000 בנורות ליבון. נורות קומפקט פלורסנט יותר חסכוניות היום מנורות Led, אם כי הפערים מצטמצמים. הנה נצילות של גופי תאורה בשוק נכון ל-2005

.

הגרף מראה נצילות תאורה, לומן לוואט. לומן היא יחידת תאורה, יחידה מאוד מענינת שמכמתת את עוצמת התאורה לפי הספקטרום שעין אנשוית יכולה לספוג (שזה הרי מה שמענין אותנו!). וואט, הוא מדד ההספק החשמלי שהנורה צורכת. . ההבטחה של נורות לד - הפוטנציאל - הוא נצילות תאורה גבוהה יותר מנורות קומפקט פלורסנט. הבעיה היום היא מחיר. נורת לד 3 וואט עולה כמו נורת קומפקט פלורסנט 20 וואט. התוצאה, היא שמי שמציע גופי תאורה מלאים (כאלה שאפשר להבריג למשל לבית נורה סטנדרטי) מגיע למחירים מצחיקים (הלינק הזה הוא מוצר לדוגמא - אך לא אפשרי שב-3 וואט הוא מאיר כמו נורת 60 וואט ליבון. אולי 30 לעומת 60 וגם זה נשמע טוב מדי להיות אמיתי. כפי שאמרתי, לנורות לד הפוטנציאל לעבור את הקומפקט פלורסנט, אך היום הם בין פי 1.5 ל-2 יותר טובות מהליבון בלבד, לעומת פי 4 עבור הקומפקט פלורסנט)?

מה צופן העתיד - הנה התוכנית של חברה מובילה בשוק, נכון ל-2005 -

התחרות של ה-DOE האמריקאי לבטח יעזור למגמה הזו להצליח.

לפני שנתיים הדפסתי חולצות עם הלוגו הזה

לא מוצא את הקובץ. אמרתי - כמה זה יכול להיות מסובך למצוא אותו שוב פעם? אחרי שעה מצאתי את מה שמוצג למעלה. לא ברזולוציה משהו. יש הרבה ווריאציות, אך את אפקט החור בראש והנתז אני אוהב במיוחד. אם מישהו מכיר איפה יש תמונה כזו ברזולוציה טובה מספיק להדפסה - שדרו.

Annie Leonard עשתה את אחד הסרטים התמציתיים, קלילים (אם אפשר לומר זאת על הנושא הזה) והמענינים ביותר שאני מכיר על תרבות הצריכה. אמנם, ללא כתוביות, אך עם אנימציה מדליקה שמלווה את כל הסרט, תוך כדי שהיא מעבירה אותנו בין השלבים השונים שעובר הרדיו שאנו קונים, או החולצה המעוצבת שלנו, ממדינות עולם שלישי ועד אלינו. מאלף.

כנסו לראות! אם אתם רוצים teaser , אז מצורף הפרק הראשון (כל הסרט - 25 דקות).