חנן נסע ירוק

למי שאוהב לשחק עם מחשב, ורוצה ללמוד קצת על כמות הרוח שהוא צריך כדי להחזיר השקעה של טורבינת רוח, מומלץ מאוד הקישורים הבאים מהאתר של חברת ברגי האמריקאית :

כמות רוח, התפלגות, גובה עמוד מדידה, נתוני שכבת גבול (כלליים) ותוצאת האנרגיה השנתית (קוט"ש לשנה* עבור טורבינת 10 קילוואט נומינאלי של ברגי:

http://www.bergey.com/Technical/ExcelS.xls

מודל כלכלי של החזר על ההשקעה של אותה טורבינה :

http://www.bergey.com/Technical/Excel.Cash.Flow5A.xls

 קישור לאתר של ברגי, לדף עם עוד מודלים של טורבינות קטנות יותר ודף אקסל עבורם.

עוד אתר מומלץ עם תוכנה מתקדמת יותר הוא Retscreen.

J.J Abrams, מיוצרי Lost , בקטע מצחיק ועמוק - "mystery is the catalyst of imagination" .

שואלים אותי איפה אני מטעין את הטוסטוס שלי, אז הנה, האמת -

טוב, רעיון מקורי, הבחור טוען שה-EVT נכנס במעלית (הגיוני)… זה אחרי 48 ק"מ נסיעת מבחן.
אצלי בת"א החיים לא פשוטים, אך אני פשוט מטעין עם כבל מהבית שלי או של חבר אל הטוסטוס אותו אני מעמיד קרוב לשקע.
אנשים שואלים מה הפואנטה שבהטענת רכב חשמלי מחברת החשמל, הרי ייצור החשמל מזהם, אז לא עשית שום דבר?
אז האמת היא שזה פשוט ענין של השוואה, בין הזיהום הנוצר משינוע נפט, חלוקתו בתחנות דלק, ושריפתו במנוע שלא עובד בנקודת הנצילות המקסימאלית שלו רב הזמן (כל רכב בנזין וסולר, במיוחד בנסיעה עירונית) לעומת שינוע פחם, שריפתו בתחנה גדולה בנצילות מירבית, שינועו בקווי מתח גבוה וההפסדים הכרוכים בכך, ונצילות הטענת המצבר, והנצילות הטובה של המנוע החשמלי.
אם עושים את המספרים התוצאה חד משמעית :
אפילו, ואני לא בעד הכיוון הזה, אבל אפילו אם נהפוך את כל צי המכוניות היום בארץ לחשמליות - סך כל הזיהום ירד, חוץ מתחמוצות גופרית וחלקיקים, אך יותר מזה, נרחיק את מקורות הזיהום מאיתנו למעלה, מה שגורר פחות מחלות נשימתיות באופן ברור. הנה טבלא של השוואת השינוי בזיהום הנובע ממעבר ממנועי שריפה פנימית לסוגים שונים של אלטרנטיבות, ביניהם מכוניות חשמליות, כשהטענתם נעשית ממיקס של מחצבים מאובנים (פחם, נפט וגז טבעי) ואנרגיה מתחדשת, ממוצע אמריקאי - מעט יותר טוב מישראל - (המחקר המלא - השוואת זיהום well-to-wheel בעירה פנימית מול חשמלי והיברידי - אלא נתונים אופייניים בלבד מתוך רשימת נתונים שלמה ) :

כלומר, כל כלי רכב עם מנוע בעירה פנימית השורף בנזין, סולר או גז - ייצר פחות "זיהום הורג" אם הוא יהפך לחשמלי, "ופחות זיהום גלובאלי" , מלבד תחמוצות הגופרית.
אך זה כמובן לא החלק העיקרי של הפתרון של בעיית התחבורה שלנו. החלק העיקרי הוא מעבר לתחבורה ציבורית יעילה ומתן עדיפות לכלי תחבורה דו גלגליים, בעיקר אופניים. כל מה שנשאר - וכמובן התחבורה הציבורית - נעביר לשימוש במנועים חשמליים ומצברים, ובעתיד כן יהי רצון, נטעינם ע"י אנרגיית שמש ורוח מתחדשת ונקיה.

כן, מצברים תהיה הבעיה החדשה שלנו. אנו נעבור מזיהום אוויר ע"י חלקיק פחמן, NOx’s, פחמן חד חמצני ופחמן דו חמצני כגז חממה, לאדי עופרת - אם נמשיך להשתמש במצברי עופרת חומצה. בסין זו כבר בעיה אמיתית. הפתרון יהיה באימוץ טכנולוגיות ייצור סוללות חדש, כגון LiFe , ובאימוץ תקני ייצור, איסוף ומיחזור מחמירים. זה יהיה יותר אקולוגי ובר קיימא אלפי מונים מהמצב הקיים!

מה אתם אומרים על זה?

רעיון נהדר לדעתי.
קנה המידה בין הטורבינה למכונית נראה מפחיד, אך האמת היא שהיחס הזה הוא מאוד הגיוני. צפיפות אנרגיית הרוח היא די נמוכה, נאמר 250 וואט למטר מרובע עבור רוח עם מהירות ממוצעת של 6 מטר לשניה. לשם השוואה - בירושליים הספק ממוצע של קרינת השמש (הלוקח בחשבון שעות אור ושעות חושך וממצע על פני השנה כולה) הוא כ-250 וואט למטר מרובע גם כן.
כמה צורך רכב ממוצע? בו ניקח מכונית חשמלית ממוצעת

ה-Tesla Roadster תצרוך כ-1 MJ בשביל 1ק"מ נסיעה (שווה ערך לכ-40 ק"מ לליטר) לפי אתר החברה.
אז מה הקוטר של טורבינת רוח אמיתית, באזור עם רוח של 6 מטר לשניה ממוצע שנתי שתוכל להטעין ביום ממוצע את המצבר של ה-Tesla Roadster בשביל נסיעה הלוך חזור מת"א לחיפה? 200 ק"מ בערך?

משהו כזה:

הנה החישוב המקורב -

מה לגבי טוסטוס חשמלי? הנה גודל הפאנל הדרוש ל-EVT , לנסיעה קצרה יותר - "מיכל מלא", 50 ק"מ , ולאופניים חשמליות (אופניים רגילות + קיט להסבה) עבור נסיעה של 30 ק"מ (שוב - מיכל מלא) :

והחישוב -

 בקרוב מחירי הנפט יהיו כל כך גבוהים, שלא יהיה שווה להשתמש בנפט כדי להוביל נפט…

זוהי עצה של Michael Pollan שפורסמה ב-New York Times magazine לאחרונה. במאמר ארוך זה, הוא מנתח את הבסיס להבדל בין המסורת הקולינארית שלנו (ארה"ב), שהיא מזון מהיר, לבין זאת של אבותינו, ואיך זה משפיע על הבריאות שלנו. לאחרונה סיימתי ספר מצוין, רחב ומלא מידע של מייקל פולן על דילמת אוכל הכל ( The Omnivores Dilemma ). ספר ארוך - אך משביע. מתוך המאמר למדתי איך לקרוא לדיאטה שלי - flexitarians - אכילת מעט בשר. את הקישור למאמר מצאתי דרך כתבותיו המצוינות של רז גודלניק ב-nrg, שכתב על המשפחה בניו יורק סיטי שהחליטה לחיות שנה ללא טביעת רגל אקולוגית, ואצל הבלוג של האב במשפחה הנ"ל, הופיע קישור למאמר הזה.

בהזדמנות זאת - מספר קישורים מעניינים (לא קראתי את כולם) מגיגול "צמחונות"

1. אנונימוס - ים של מידע על צמחונות. אתר הצמחונות הישראלי
2.  החלטתם להיות צמחונים? כך תעשו זאת נכון / סמדר כהן, מנטה
3. תפיסות מוטעות לגבי צמחונות, בעלי חיים, ויחס חיובי לחיות (נשמע כמו משהו ששווה לקרוא)
4. הריון בלי בשר - על צמחונות בהריון
5. אוסף מאמרים ממגמה ירוקה

איזה עולם מבולבל זה, כשאדם מתעלף בתחנת רכבת תחתית וכל הקהל מדלג מעליו וממשיך בדרכו… מאיפה זה מגיע? האם נהיינו קשיי לב בעת הנוכחית? האם איבדנו את האמפטיה שלנו? כולנו יודעים את התשובה, וגם דניאל גולדמן, שמעביר אותה פה במונולוג נפלא.

In science, ultimetly everybody will know everything. The question is, will it make a difference…

Daniel Goleman, author of Emotional Intelligence, asks why we aren’t more compassionate more of the time. Sharing the results of psychological experiments (and the story of the Santa Cruz Strangler), he explains how we are all born with the capacity for empathy — but we sometimes choose to ignore it

רכב חשמלי קל הוא שם כללי לכל רכב חשמלי הנוסע פחות מ-35 קמ"ש ושוקל פחות מ-30 קילו. אם זה סקוטר, אופניים חשמליים או segway, זה צריך להיות חוקי לסוע עליו ללא רשיון! יש צורך לעודד את השימוש בתחבורה חשמלית קלה כתוספת לאופניים בתל אביב ושאר ערי ישראל. הנה תמצית המצב היום כאן ובעולם מההתרשמות שלי: (מצורף גם כקובץ צרכי החקיקה על אופניים חשמליים בישראל)

אופניים חשמליים - צרכי החקיקה בישראל

סקירה כללית :

אופניים חשמליים¹ הן אופניים רגילים, שאליהן מחובר מנוע חשמלי קטן, בהספק של בין 250-750 וואט, המסוגל בעזרת מצברים המותקנים בדרך כלל על הסבל להגיע למהירויות של בין 25-32 קמ"ש (במישור) ולמרחקים של בין 20-30 ק"מ (ככמות המצברים). תוספת המשקל של המצבר והסוללות נע בין 8-16 קילוגרם. אופניים חשמליים הן עדיין אופניים, כך שתמיד ניתן לדווש עם או בלי עזרת המנוע.

אופניים חשמליים מתנהגות בדיוק כמו אופניים רגילים. בטווח המהירויות ובמשקל שלהן (שהוא עדיין בעיקר משקל הרוכב). כלומר הסכנה ברכיבה על אופניים חשמליים זהה בעיקרה לזו שברכיבה על אופניים רגילים.

אופניים חשמליים מאפשרות לאנשים ללא כישורי רכיבה חזקים, או לאנשים החיים באיזור עירוני עם שיפועים גבוהים (חיפה, ירושליים) לרכב על אופניים ובכך להתנייד בדרך נעימה, לא מזהמת, ושאינה תלויה או תורמת ליצירת עומסי תנועה.

תקינה בעולם :

מסיבות אלה, הוחלט במדינות רבות ליצור תקינה המשייכת את האופניים החשמליים לקטגוריית הרכבים שאינם דורשים רשיון, כמו אופניים וקלנועיות אצלנו. התקנות שונות ממדינה למדינה, בקליפורניה² מדובר על 32 קמ"ש ו-750 וואט מנוע (1 כוח סוס למעשה), באנגליה³ על 25 קמ"ש, ו-250 וואט מנוע. באנגליה אף הוגדר הגיל המינימאלי הוא לרכיבה על אופניים חשמליות כ-14 שנים.

התקנות הללו גורמות להגברת השימוש בכלי רכב שקט, בריאותי - הן לרוכב והן לסביבתו - ושאינו תורם להגברת פקקי התנועה. ברור שישנם יותר משתמשים הן באופניים והן באופניים חשמליות במקומות בהם יש רשת של שבילי אופניים המובילה בין נקודות ראשיות באופן בטיחותי המופרד מכלי הרכב המהירים והכבדים יותר.

המצב בישראל :

החוק מאפשר לרכב חשמלי לסוע עד מהירות של 12 קמ"ש בלבד, מהירות הנקבעה עבור קלנועיות, שלהם סביר שכוון החוק מלכתחילה. עבור אופניים המהירות הנ"ל היא מגוכחת ולא שימושית.

ישנם בישראל מספר חברות המשווקות אופניים חשמליים בישראל- פרידמן, סקוטר סנטר, e-bike.co.il ,scooterz.co.il.

בנוסף, ישנם הרבה סקוטרים - כגון ה-trekker , שהם רכבים חשמליים ללא פדלים, המורכבים ממשטח צר עליו עומד הרוכב ומחזיק בכידון בעל ידית גז וידית מעצור. לסקוטרים משקל ומהירות דומים לאופניים החשמליים (30 קמ"ש, 20-30 ק"מ טווח). לפי הכתבה הנ"ל ישנם אלפים בודדים שנימכרו מהדגם הנ"ל, וישנם עוד כמה כאלה באזור תל אביב והסביבה. מחירי השוק נעים בין 3000-6000 ש"ח.

דרושה תקינה :

תקינה מסודרת, של כל הרכבים החשמליים הקלים (אופניים חשמליים וסקוטרים) תתרום ליצירת שוק מסודר, עם תקנים מסודרים, ותגביר את השימוש ברכבים חשמליים קלים ולא מזהמים בערים הגדולות בישראל. הדרישה תסדיר את המצב הקיים בארץ, וחייבת לבוא במקביל למאמצים השונים להקים מערכת שימושית של שבילי אופניים בתל אביב והסביבה, ובשאר ערי ישראל. התקינה תוכל לתרום לשימוש בתחבורה חשמלית קלה בערים בהם ללא מנוע עזר חשמלי הדבר פחות ישים, כגון חיפה וירושליים.

1http://www.atob.org.uk/Electric_Buyers'_Guide.html

2Public law 107-319 107th Congress

3DfT Factsheet: Electrically Assisted Pedal Cycle (EAPCs) in Great Britain (86KB PDF)

גוור טולי (Gever Tulley) , המיסד של ה-Tinkering School (ביה"ד למתקנים/משחקים בתיקונים - התרגום המילולי של tinker = ניסיון (חובבני) לתקן, לנסות לתקן, לשחק עם) מדבר על הגל החדש של ילדים סופר מוגנים שאנו מגדלים, ומספר על 6 דברים מסוכנים שעלינו לתת לילדינו לעשות. האפשרות והחופש של הילדים להתנסות ולחקור הוא אומר, תגרום להם להיות חזקים וחכמים יותר, וכתוצאה מכך גם בטוחים יותר. הרשימה כוללת הדלקת אש, שימוש בסכין, פרוק מכשירים ועוד. בבי"הס של גוור ילדים באים לקיץ ובונים ומשחקים בדיוק לשם כך. הרעיון של גוור דומה מאוד לפרויקט אחר שאני מכיר בארץ, פרויקט עם פן אקולוגי מאחוריו, לעומת גוור , שפשוט חושב שאנו עושים עוול לילדינו (הוא מדבר לקהל האמריקאי כמובן, אך יש דימיון) על ידי גינון היתר שלנו. הפרויקט הוא שומרי הגן, פרויקט של שימור תרבויות אדמה, ע"י לימוד ילדים כיצד להפיק אש, לבנות חץ וקשת, להכין סכין, לשתמש באחת וכדומה.שומרי הגן מקיים גם סדנאות למבוגרים מביניכם שהיו רוצים ללמוד את האומנויות הללו!