חנן נסע ירוק

רוני, אחד הכוחות שמניעים את הקואפרטיב אנרגיה המתחדשת נסע לגרמניה השבוע. הוא הצליח לדחוף ביקור באחד הקואפרטיבים המצליחים בגרמניה, שמהם אנו נלמד הרבה על איך לנהל קואפרטיב אנרגיה מתחדשת וכדומה. הבחור הגרמני איתו רוני נפגש, אסף אותו ב-Twike. רוני לא אמר Twike, אלא "רכב חשמלי עם 3 גלגלים" - אבל פשוט אין שום דבר אחר דומה! את עיני שמתי על הצעצוע הזה כבר כמה שנים. הנה התמונה שרוני שלח -

למרות שהרכב הזה כבר בן כמה שנים, הוא מציג נתונים מרשימים מאוד גם היום - מהירות מירבית 85 קמ"ש וטווח של 150 ק"מ. הם לא מצינים מה השילוב ביניהם, אך הם מצינים 4-8 קוט"ש ל-100 ק"מ. לפי נתון זה ניתן להעריך, בשילוב הנתון של צריכה של 7 קוט"ש קיבלות בטריה, שבמהירות 85 קמ"ש הטווח יהיה כ-90 ק"מ - שזה עדיין מרשים מאוד!

כך היא נראית:

אצלנו בינתיים, עקב וויכוח מטופש סביב כבל הטענה תקני/לא תקני צבעוני שמיבעוני, הווקטריס, שניחן בתכונות יפות גם כן, נמנע מלהגיע לכאן. זה לא מרומם את רוחי בהקשר לתקוותי להביא את הצעצוע הזה מתי שהוא בייבוא אישי… אבל תמיד אפשר לקוות.

התבקשתי לכתוב 5 עובדות לתלמידי כיתה י' איפשהוא, להלן 5 העובדות הכי מענינות על אנרגיה סולארית שמצאתי:
1. אנרגיית השמש הנוחתת על פני שטחי היבשות בכדוה"א היא פי 10,000 מהצריכה הממוצעת שלנו כיום.
2. אנרגית השמש שפוגעת באמצע היום ב - 2 מטר מרובע שווה לצריכת החשמל של קומקום חשמלי
3. כדי להפעיל מכונית קטנה - נאמר 25 קילוואט (חצי ההספק המקסימאלי של פיאט 127)  - צריך כ-170 מ"ר (עם הנצילות של התאים הסולאריים היום), או פאנל של כ-17 מטר אורך על 10 מטר רוחב! שטח של שני דירות ממוצעות בתל אביב (שמחולקות כל אחת ל-4 יחידות דיור).
חישוב: 1000 וואט למטר מרובע בקרינה מקסימאלית ("קרינה מקסימאלית" זה לא נתון מדויק , הוא קצת אופטימי אך משתמשים בו בכל מקרה) ונצילות של 14%.
4. אין שום בעיה של שטח (ראה עובדה 1) גם בישראל - כיסוי שטח של 200 קמ"ר יספק את הצריכה הרגעית העתידית שלנו גם בעוד 10 שנים, בעוד שטח מדינת ישראל כ-22,000 קמ"ר.
5. הבעיה הגדולה - אגירה. לאחרונה נעשתה פריצת דרך של ממש ב-MIT (בוסטון - ארה"ב), עליה שמעתי בהרצאה של החוקר במכון וויצמן ברחובות היכן שאני עובד.
הוא עובד על הבעיה של אגירה כל הקרירה שלו, ב-30 שנה האחרונות, והוא וצוותו הצליחו לחקות את תהליך האגירה של הצמח בצורה ראשונית - פרוק מים למימן וחמצן באופן יעיל (כולם יודעים לעשות זאת באופן לא יעיל) שיטה שהצמחים עושים. הוא מתכוון להשתמש בתאים סולאריים לייצר את הזרם החשמלי, ובחלק פרוק המים של התהליך דמוי הפוטוסינתזה לייצור מימן (אגירה - בשיטות המקובלות והבעיתיות)

בחודשיים האחרונים מצאתי את עצמי טס הלוך ושוב אלפי קילומטרים בכל כיוון. איך הפליטות של המטוס מתישבות עם הפליטות שאני חוסך בנסיעה יומיומית ברכבת/אופניים?

באמת. אני מקפיד על שימוש באמצעי התחבורה הכי נקיים שאני יכול לשים עליהם את הידיים. האם בשני טיסות בשנה "מחקתי" את כל מרווח החוסר זיהום שיצרתי?
אני כמובן מאוד יהנה להיזכר מהי צריכת הדלק של מטוס ולחלק זאת בכמות הנוסעים (מהנדס אווירונאוטיקה, בכל זאת) אבל - מישהו כבר עשה את זה בשבילי. אני מציג לפניכם - את הפחמנומטר העברי הראשון!

למדוד זיהום בכמות הפחמן שהוא משחרר לאוויר (בצורת פחמן דו חמצני בעיקר) היא נכונה מנקודת מבט של הגברת אפקט החממה וכתוצאה מכך התחממות כדוה"א שלה אנו תורמים. אך אני טוען שהיא שימושית מאוד גם בהקשר הבאנלי יותר, והוא של מדידת כמות הרעל שאנו מכניסים לאוויר, וגורם למוות ותחלואה. זה לא אחד לאחד, כי נושא ההרעלה מזיהום אוויר הרבה יותר מורכב (אם אפשר באמת לומר שמשהו יותר מורכב מהתחממות כדוה"א …) ותלוי איפה הפליטות קורות, בגובה הארובה או גובה הריאה, כיווני רוח, זמן שהיה באטמוספרה עד שהוא ננשם וכו'.

אז איך אני יוצא? החשבון הוא למשק בית, 2 אנשים במקרה זה.
חשמל - 200 ש"ח תשלום דו חודשי ממוצע –> 1.6 טון CO2
תחבורה -
טוסטוס חשמלי - 10 ק"מ ביום בממוצע לאורך השנה (רוב הזמן אופניים, ולעומת זאת לפעמים אני נוסע איתו גם 50 ק"מ) צריכה של 4 קוט"ש ל-50 ק"מ, זה יוצא כמעט 300 קוט"ש - וזה בעצם נכנס כבר בחשבון החשמל למעלה!
אוטו - אני משתמש בהונדה של אחי, או ברכב של הסבא וסבתא לטיולים פעם בשבועיים בממוצע לאורך השנה. טיול כזה הוא בכיף 300-100 ק"מ. אקח ממוצע של 200 ק"מ לשבוע, או 10000 ק"מ לשנה.
אני לוקח 12 ק"מ לליטר - האוטו של הסבא וסבתא פחות חסכוני. סכ"ה –> 2 טון CO2
או. הגענו לתעופה.
שני טיסות היו לי השנה - אחת לבוסטון (8760 ק"מ) ואחת ללונדון (3600 ק"מ). גולפ… אין ספק שזה הזיהום הכי משמעותי שעשיתי השנה. הטיסה לבוסטון עלתה לי כ-1.9 טון CO2 , וזו ללונדון 0.75 …
זה כמעט מכפיל את הפליטות שלי מכ-3.6 ל-6.2 טון CO2 לשנה…
פסולת - בכל השינוע של הפסולת ופליטת המתאן מהמטמנות (חיריות למיניהם) טמונה פליטה של גזי חממה רבים (בעיקר אותו מתאן). הפחמנומטר מסב אותו לשווה ערך CO2 ומוסיף לערמה.
במקרה שלי, אני 2 נפשות בתל אביב, והחישוב מתבסס כנראה יל היחס הין אוכלוסיית תל אביב והפסולת שהיא ייצרה שנה שעברה אלי. נו, אז כמה יוצא? עוד –>0.7 טון CO2 . (תל אביב מסתבר היא מעל הממוצע הארצי בפסולת)
עכשיו מגיע הבום הגדול! שהיה צפוי אני מניח…
לי וליערה יצא כמעט 7 טון CO2 בשנה. לא מעט. מתוך זה הטיסות שלי לבד הם כ-30% !!
אבל -
לכך, מוסיף הפחמנומטר את כל הזיהום שלא מיוחס ישירות למשק הבית שלי - שימוש במים, מוצרי חקלאות ותעשיה, פעילות מסחרית וכו'. כמה זה לדעתכם? 1, 2 , 5 טון?? לא. מדובר בלא פחות מ-14 טון CO2 בשנה! פי 2.5 מהכמות שאני ויערה ייצרנו…
הפחמנומטר ממתיק את הגלולה בכך שמאפשר לראות איך ניתן להקטין את הפלטות - חסכון בעיקר. אבל מהו הלקח העיקרי מהמספרים האלה? הלקח העיקרי - הוא להתעסק בעיקר.
תחבורה. תחבורה ציבורית ואופניים לפי הפחמנומטר יכולים להפחית 3.5 טון בשנה ביחס לחישוב הנ"ל!
צריכה - הכמות שמיוחסת באופן לא ישיר, היא שוות ערך ואף גבוהה מהכמות שמיוחסת אלינו באופן ישיר. כל מוצר שאנו קונים יש לו השלכה. רכישת מוצרים המיוצרים בחו"ל למשל במקום מוצר ישראלי מתבטאת באלפי קילומטרים של שינוע ושריפת דלקים. העדיפו מוצרים ישראלים. העדיפו מוצרים עם פחות אריזות, העדיפו חברות עם אג'נדה ירוקה, שמדווחות על כמות הפסולת והחומרים שנכנסו למוצר - עדיף מוצר שניתן למחזר, עדיף עוד יותר מוצר שניתן להחזיר ליצרן! אני מודה, זה לא משהו שעוד ראיתי בסופר המקומי, אך זה בדרך, והדרישות שלנו רק יקרבו את זה.

התמונה למעלה אגב, היא של ה-Natural history museum בלונדון. מקום מרהיב. אחד המוצגים המשעשעים שראיתי היו בתערוכת האקולוגיה. מצגת עם כ-6 מסכים, לא וידאו אך הקלטה שמושמעת תוך כדי שהמסכים מוארים אחד אחר השני. הראשון מתחיל עם תמונה של ארנב אוכל עשב. ילד וילדה נשמעים ברקע (מכאן והלאה - תרגום חופשי)

ילד : "תראי את הארנב - הוא אוכל עשב"
ילדה : "איזה יופי! בתיאבון ארנבון!"

מסך נכבה ומסך נדלק. הארנבון עובר לפוזיציית חירבון מצויה.

ילדה : "מה הוא עושה עכשיו?"
ילד : "הוא מחזיר את העשב לאדמה" או משהו בסגנון
ילדה: "איכס!!?! "

המסכים ממשיכים לרוץ, תוך דיון קצר על שאר הקשר בין הארנב לסובב. המסך האחרון פשוט נחרט לי בראש, וזה למה שאני מקשקש על ארנבים וילדים. הארנב נראה מת, ואז הוא נעלם.

ילדה : "לאן נעלם הארנב?"
ילד : "הוא מוחזר לטבע, ויחזור בצורת דשא!"

פואזה , תוך כדי שהילדה מעכלת את גודל המאורע, ואז, היא צועקת בחדווה

"Lets recycle another rabbit!"

זה ועוד מפי ג'ונתן דרורי שטוען שילדים בארה"ב ובריטניה מבינים מהו כח מגנטי, ומהו כח המשיכה, יותר טוב לפני בית הספר מאשר אחריו! נו, אז מאיפה מגיע המסה של העץ? מהאוויר או מהאדמה??

מסתבר - שקהילת ה-AMS על המפה!!
כן, אין לי מושג ירוק מאיזו סדרה זה, אבל הם מראים שם מכשיר אמיתי, וגרפים חצי אמיתיים (אין את הסריקה הטפשית לאורך המסך שמראים שם).
"how about an Aerosol Mass Spectrometer??"