חנן נסע ירוק

השבוע האחרון הושקע רובו ככולו בהכנת מצגת, ולימוד הנושא כתוקף מכך, על המאמר הראשון (קורס שנקרא great papers in environmental science) שבדק את ההשפעה שלהגדלת ריכוז ה-CO2 על הטמפרטורה בפני הקרקע. לבחור קוראים ארניוס,  Arrhenius, פרופסור שבדי לכימיה. אני אף פעם לא נכנסתי עמוק לנושא ההתחממות הגלובלית, מכיוון שבעיני יש מספיק סיבות להפסיק לשרוף פחם, נפט ומתאן/בוטאן בשביל לעשות חשמל ולהניע את עצמנו ממקום למקום. תמיד התחמקתי מהנושא הסופר מסובך הזה, עם מיליון ו-3 טענות הנגד. מה – לא מספיק לכם זיהום אוויר ותחלואה? לא מספיק לכם סופיות המשאב והתנודתיות של המחירים כל שני וחמישי? לא מספיק לכם מלחמות הנפט והכספים המטורפים שאנו משקיעים (גלובלית) לשמר גישה למשאב הממכר? טוב. אז השבוע הצלחתי להגיע למספיק הבנה כדי להצתרף למעגל המסכימים עם תאורית ההתחממות הגלובלית מעשה ידינו. יש כמה קישורים טובים שעזרו לי להבים את הענין, ואני אשמור אותם פה כרפרנס לעתיד:

RealClimate:

The CO₂ problem in 6 easy steps

Climate feedbacks

Part I: A Saturated Gassy Argument

Part II: What Ångström didn’t know

הנה היסטוריה של גילוי התופעה, מפוריר, לארניוס ועד ימינו – The discovery of global warming

עוד אתר עם הסבר מקיף מאוד על כל התופעות הקשורות (ארוך מכל שאר הקישורים למעלה ביחד).

עכשיו כבר יש מספיק מידע כדי להפריך את הטענות שמועלות ב-junkscience למשל.

לגבי ארניוס, הבחור שהתחיל את כל הסיפור ב-1896:

האתר של Hans Erran מקיף ומבצע אליזות של התוצאות של ארניוס ביחס להיום. בכמה מקרים מדהים בדימיון, ובכה טעות על טעות שבמקרה יצאה נכונה. אין ספק שהמאמר היה פורץ דרך בהיקפו ובפידבקים שהוא הזכיר ולקח בחשבון.

לבסוף, קטע עם סאונד מחריד, הסברים לעיתים מונוטוניים אך סכ"ה מענינים – על למה הטענות שעולות בסרט The Great Global Warming Swindle אינן נכונות (תהילה, שקרים ופוטושופ).

ומאמר מקביל, שנותן תשובות ברורות לטענות שעולות בסרט.

תשאלו את John Francis . הוא יודע. אני ניסיתי לשתוק ליום פעם, ואני יודע שהראש שלי התפוצץ ממחשבות. אבל היום – ג'ון כבר פותח את פיו. ומענין לשמוע.

נו, לא היה מספיק דב הפעם. אך עיר לכולנו הצליחו להכניס 5 חברי מועצה ולקבל 20,600 קולות, כ-1000 יותר מסיעת תל אביב אחת של רון חולדאי! תנועה עירונית אמיתית, ללא מסע פרסום מטורף יחצנים וספינרים, ומול השמצות שמזכירות אנטישמיות לפעמים. אני נזכר במילות השיר הנצחי "אחד ועוד אחד…" (טוב – אין סיבה שתכירו, מילים ולחן חנן לוי).

"האם חשבתם פעם , שכך אפשר, להגיע לכל מספר?!"

והגענו. ל-20,600 אחדות ואחדים. כל הכבוד לכולנו!

אני רסמי מתרגש. כבר יומיים משוטט רנדומלית באינטרנט, מחפש "דב חנין" כדי להתעדכן. מה יהיה מחר רבאק?!

כן, לרבים שאני מדבר איתם אין תקווה. "למי אתה מצביע? הוא מושחת. עזוב, כולם מושחתים" אומר לי גבאי מהפלאפל המיתולוגי בבוגרשוב (טוב, המרקים אני חושב הם עיקר המשיכה, אבל גם הפלאפל אחלה). והוא לא לבד. כבר כתבו את זה לפני – נדמה שצריך להתנצל כשמדברים באופטימיות על בחירות. מה שהיה הוא שיהיה אומרים הפסימיים, החכמים והמנוסים. הפוליטיקה כבר תקלקל. תן לשבת בבית ולהיות מדוכא. ובאמת, קשה לי להאמין בתקווה שזורמת פה ברחובות ב-3 חודשים האחרונים. אני התוודעתי אליה רק בחודש האחרון, בכנס פעילות של עיר לכולנו. בום. איזה כח! בחיי לא הייתי עד לכזאת התארגנות ספונטאנית של שינוי שפרצה לה כמו פטריה דרך האספלט התל אביבי.

דב חנין ועיר לכולנו בפרוש יעשו מחר היסטוריה, ואם כל מיני מערכות בחירות הזויות בחו"ל ובארץ לימדו אותנו משהו, זה שכל קל נחשב. אז אתם יודעים מה? אם אין לכם אמונה, אז עשו לי את הטובה, ולכו להצביע! כי אני מאמין שדב חנין ועיר לכולנו יקחו את ה-5 שנים הבאות ויכוונו את תל אביב למאה ה-21  של כולנו !

מתוך עיתון הארץ – http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1035562.html

אחת היצירות הישראליות המרשימות ביותר היא העיר תל אביב-יפו. הקיבוץ כבר אינו כשהיה, ההסתדרות איבדה את ייחודיותה, אבל העיר העברית הראשונה חיה ובועטת. העיר הלבנה, שעלתה מהחולות, תחגוג בשנה הבאה מאה שנות נורמליות. מאה שנים של אורבניות אינטנסיווית ותרבות חיים ייחודית. מאה שנים של אמנות, תיאטרון ומוסיקה. מאה שנים של חיי יום יצירתיים וחיי לילה ייצריים. מאה שנים של חברה ישראלית אזרחית, חופשית ותוססת.

שלמה להט הוא שהגדיר את תל אביב מחדש כעיר ללא הפסקה. מאז כיהן כראש עיר בשנות ה-70 וה-80 היתה עיר החוף הים תיכונית שלנו לאחד הכרכים המרתקים בעולם. ראשי העיר שבאו בעקבותיו לא היו גדולים כצ'יץ, אך קיימו את מורשתו. גם תחת רוני מילוא וגם תחת רון חולדאי המשיכה תל אביב לשמור על הצביון הייחודי שלה. מצד אחד היא העניקה לתושביה כמעט את כל מה שעיר גדולה אמורה להעניק, מצד אחר היא נשארה עיר במידת אדם.

בשעה שניו יורק, לונדון ופאריס היו לערי-אמידים, אשר אין בהן מקום לצעירים, לאמנים ולחיים מחוספסים – תל אביב שמרה על רקמת חיים עשירה וצבעונית. היא איפשרה למיליונרים, סטודנטים, בורגנים והומו-לסבים לחיות אלו לצד אלו בכפיפה עירונית אחת. הכסף תמיד היה חלק מתל אביב, אבל הכסף לא הצליח לחנוט את תל אביב. חירות וחיוניות הפכו את בירת הנורמליות הישראלית לעיר שעוררה השתאות והתפעלות בעולם כולו.

בשנים האחרונות הנס התל אביבי נמצא תחת התקפה. דווקא הצלחתה של העיר מסכנת אותה. הנהירה אל תל אביב גרמה לנסיקה של מחירי הנדל"ן, שצעירים רבים אינם יכולים לעמוד בה. מגדלי היוקרה של אנשי יוקרה משנים את הנוף האורבני, ומאיימים על המרקם האנושי ההטרוגני. מכוניות פרטיות המציפות את המטרופולין גורמות לזיהום, לבעיות תנועה וחנייה ולתחושת מחנק. כך שמה שעבד בעבר כבר לא עובד בהווה, ובוודאי לא יעבוד בעתיד. אם תימשך המגמה הנוכחית של הכפפת תל אביב לכוחות שוק בלתי מבוקרים, העיר תשתנה ללא היכר. צעירים, סטודנטים ואמנים ייהדפו אל ערי הלוויין. החיים המחוספסים ייעלמו. כמו ניו יורק, פאריס ולונדון, תל אביב תיחנט. היא תהיה לעיר של עשירים, המנוהלת על ידי עשירים, למען עשירים.

רון חולדאי הוא ראש עיר היפר-אקטיווי. מבוקר ועד ערב הוא שותל, עוקר, חופר, סולל, בונה והורס. ואולם, כמו ג'ון מקיין, חולדאי הוא אדם טוב המייצג פרדיגמה אנכרוניסטית. הוא עובד את המגדלים ולא משרת את התושבים. הוא מטפח את החומרה של העיר ולא את התוכנה שלה. הוא אינו מבין את סוד הקסם של היצירה האורבנית, שעליה הופקד. בתום לב ובמרץ רב חולדאי בונה את עיר-האמידים, אשר קוברת את תל אביב תחתיה.

זאת הסיבה לכך שהבחירות, שתיערכנה השבוע בעיר של המדינה, הן בעלות ערך למדינה כולה. הן תקבענה איזו מין מטרופולין יהיה לישראל. הן תקבענה אם היצירה הישראלית, תל אביב-יפו, תשמור על צביונה, חיוניותה וייחודיותה.

אל מול חולדאי מתייצבים בבחירות הללו ח"כ דב חנין והתנועה הצעירה "עיר לכולנו". חנין הוא אדם עמוק, נבון, ערכי ורציני מאין כמוהו. גם בחירי הימין מודים בכך שהוא שליח ציבור מרשים ופרלמנטר מעולה. "עיר לכולנו" היא תנועה אותנטית המייצגת ירוקים, צעירים ותושבי שכונות משמאל ומימין. היא צמחה באופן דמוקרטי ומרגש, מתוך אותה רקמת חיוניות תל אביבית שעליה חולדאי מאיים. גם חנין וגם "עיר לכולנו" הם התגלמות אמיתית של פוליטיקה אחרת. לא פוליטיקה של תככים, אלא של ערכים, לא פוליטיקה של דימויים, אלא של מהות, לא פוליטיקה של שחיתות, אלא של ייצוג ושירות.

נכון: דב חנין הוא קומוניסט. לא קל לציוני לתמוך בקומוניסט. אבל הבחירות הן עירוניות ולא ארציות. השאלה העומדת על הפרק אינה אם ישראל תהיה מדינת כל אזרחיה, אלא אם תל אביב-יפו תהיה עיר כל תושביה. חנין מצדו הוכיח את ניקיון כפיו בכך שצירף לרשימתו גם אנשי ליכוד וחובשי כיפות. על כן אין שום הצדקה לקמפיין המכוער המנוהל נגדו. גם הוא וגם התנועה שבראשה הוא עומד הם סיבה לגאווה לאומית ולא לרדיפה מקארתיסטית.

בשבוע שעבר אמריקה פתחה את לבה והצביעה שינוי. יהיה יפה אם השבוע גם תל אביב תפתח את לבה ותצביע שינוי. השינוי הזה קטן, מקומי וצנוע, אך הוא אינו חסר חשיבות. מגיע לכולנו שתל אביב תהיה עיר לכולנו.

נשיא שחור. ליברל, סביבתי. מי היה מאמין! עכשיו כבר נדמה שהכל יכול לקרות.

אולי גם ראש עיר ירוק ראשון בתל אביב?

עמי ברנד כתב כתבה נהדרת בגלובס על דב חנין ומועמדותו , שמסתימת במילים:

"הבחירה בחנין אינה טרנד. זה לא שהוא משיח גואל, את התאמתו לתפקיד אפשר יהיה לבדוק רק בעתיד, ואף אחד לא תמים לחשוב שהכל יהיה חלק. אבל מדובר במועמדות שלא מביאה איתה סחבקים עם אימפריית חניונים, שאין לה פטרונים שגרים במגדלי אקירוב. חנין הוא פטריוט, ואם לדייק, חנין הוא לוקאל-פטריוט. האם זה לא מה שהעיר צריכה בראשה?"

הכתבה המלאה.

לכל מי שעבר דירה זיליון פעמים בחודש האחרון ולא מוצא את אותו פתק קטן שאומר לו היכן להצביע, יש אפשרות פשוטה – באתר עיר לכולנו יש אפשרות למצוא את הקלפי הקרוב לכם (תל אביב בלבד אני חושב), או ע"י משלוח sms עם ת"ז שלכם ב-9 ספרות למספר הבא – 0529991854

ישנן שני גישות עיקריות לניצול חשמל מהשמש – ניצול אור השמש בתהליך המרה ישיר, שמש-חשמל, ע"י פאנל פוטוולטאי, וניצול אור השמש לחימום נוזל , שמחמם בתורו מים, מתחממים לקיטור ומניע טורבינה שמסובבת גנראטור, כלומר ייצור חשמל תרמוסולארי.
יתרון מובנה של השיטה התרמוסולארית הוא היכולת לנצל את החום השיורי, החום שנוצר מאיבודים בהמרות השונות.
לכן היה לי מאוד מרענן לראות ניצול של החום שנוצר מהביזבוז בממירים (Grid Tie Invertes ) לבצע עבודה מועילה בצורה כל כך פשוטה.

מה שהם עושים עם ה-837 קילוואט על הגג הזה (!) זה להמיר את החשמל שנוצר בתאים (זרם ישר) לזרם חלופין תואם רשת, דרך סט של ממירים.

הממירים עצמם הם אף פעם לא 100% יעילות, ובמקרה הזה, ההספק הגדול יוצר גם הספק גדול יחסית של חם – 45 קילוואט -  אפילו עם הנצילות הגבוהה של הממירים, והם משתמשים בזה כדי לחמם את חדרי העבודה במבנה! מעולה.

בארץ, הבעיה עם תחנות ממסר היא בדיוק הפוכה – הרבה אנרגיה מושקעת כדי לקרר את הפחון הלא מבודד בתוכו יושבת כל האלקטרוניקה מפיצת החום, על מת שאותה אלקטרוניקה לא תבשל עצמה למוות.