ארכיון לחודש אוקטובר, 2009

אוק' 30 2009

לפעמים חד פעמי טוב יותר מרב פעמי

מאת חנן נושאים TED טב"ת

תגובה אחת

אוק' 27 2009

טוב – אישרו את התקנות האנמיות, אבל לפחות אישרו.

מאת חנן נושאים חשמלי דו גלגלי

תקנות האופניים החשמליים הישראלים, שהם העתקה של התקנות האירופאיות, הועברו אתמול.  עדיין צריך אישור של וועדת כלכלה במשרד התקנים, ואני כולי תקווה שזה יקרה מהר. אין ספק שאני שמח, אבל אנחנו עדיין מקווים שהמשרד יבין את ההבדלים שניסינו להדגיש הלוך וחזור בין התקנות האירופאיות ומה שדרוש בארץ, למשל התקנות האמריקאיות.

אני כאחד זוקף את התקינה הזו לזכותם של דודי מזרחי ואביחי שלום, שעבדו קשה החל מלפני כשנתיים לשכנע את משרד התחבורה בנחיצות של התקנות הללו. בזכותם מופז הכריז על תחילת הליך תקינה מעט לפני סיום כהונתו, והנה, ישראל כץ גוזר את הסרט.

תגובה אחת

אוק' 22 2009

תורת היחסות הפרטית

מאת חנן נושאים ללא שיוך

אתמול ב-19:30 התרסק לי האיגור. איגור, למי שלא מכיר, הוא תחליף זול אך גרוע, של matlab, ואני עובד איתו על כל אנליזת הניסויים שלי. התרסק. אין autosave, אז הלכו לי 3 שעות של עבודה. מכות על השולחן, צעקות וקללות. לא עברו 20 שניות ועלי, הפוסט-דוק שמנהל תכלס את המעבדה, נכנס לחדר לופת את בטנו וחזהו, כל פניו מזיעים. "אני לא יכול לנשום" , נאנק. לופת את בטנו. מתפתל. "הבטן שלי". לקח לי כמה שניות להתעשת, ולהזמין אמבולנס.
אז עכשיו, אני משכתב את הקוד בשמחה יחסית. אני לא מאושפז עכשיו בקפלן עם דלקת בכיס המרה. הכל יחסי. או שאמרו את זה כבר?

4 תגובות

אוק' 21 2009

גלעד ארדן – כל הכבוד!

מאת חנן נושאים אוויר לנשימה

גלעד השמיע מילים כדורבנות בסיור שעשה בתחנת הכח "רוטנברג" בדרום אשקלון. חדשות האנרגיה מביאים את הכתבה המלאה כאן. הציטוטים:

… "כמו שאתם מכינים תוכנית להקמת יחידות ייצור חשמל בתוכנית הפיתוח למשק החשמל, הכינו גם תוכנית להתייעלות אנרגטית שתביא לחיסכון בחשמל, ואני אלחם על הגשמתה בממשלה, ברשות החשמל ובכל מקום אחר כפי שיידרש" … "השר הביע דעתו, שיש להעלות את מחירי החשמל, בין היתר כדי לגרום להקטנת הביקושים, להוריד את רמת הצריכה ובכך לתרום להקטנת פליטות." …  "השר ארדן ציין בנוסף כי מחיר החשמל כיום מעוות, מאחר ואינו מגלם את הנזקים הסביבתיים והבריאותיים שייצור החשמל גורם להם. מחיר החשמל צריך להיות דיפרנציאלי כך שלא תהייה פגיעה באוכלוסיות החלשות ושמי שצורך הרבה יותר חשמל ישלם את מחירו האמיתי. כדי להביא לתוצאה זו, חברת החשמל יכולה לנצל את גודלה ושליטתה במשק החשמל ולקדם בדחיפות התקנת מונים דיגיטאליים לכל אוכלוסיית המדינה ובכך יתאפשר ניהול ביקושים אמיתי בשעות צריכת השיא שיוביל לחיסכון. אם כך תפעל חברת החשמל היא תמצא אותי ואת המשרד להגנת הסביבה לצידה."

אין תגובות

אוק' 16 2009

כתבה על קואופרטיב האנרגיה המתחדשת (ועוד רבים וטובים)

כנסו ל-the Marker.

רוני ושחר מסבירים בקצרה מה אנחנו מנסים לעשות. לעוד פרטים – www.ecoop.org.il

אין תגובות

אוק' 13 2009

"We are here on this earth to help others. What the others are here for, I have no idea." -W. H. Horton

מאת חנן נושאים TED טב"ת

אין תגובות

אוק' 12 2009

חדשות האופניים החשמליים/ות

מאת חנן נושאים חשמלי דו גלגלי

כן, גם במכון התקנים קוראים לזה אופניים חשמליות. לא הערתי על זה בשום שלב, כי נראה לי שפשוט צריך לשנות במילון את אופניים מזכר לנקבה. תכלס. אז – היה דיון אתמול במכון התקנים של וועדת המומחים מטעם המכון, שכללה (אלו האנשים שהיו בדיון – לא כל חברי הוועדה) את דוד ליטבק ראש אגף תקינה במשרד התחבורה, נתן שהחליף את לימור ארגמן בריכוז וניהול הישיבה, זיו גולדשמידט ממצמן ואיגור דוסקולביץ – איש חשמל של מכון התקנים שצורף כי התקן עליו דיברו, שהוא התקן החדש לאופניים בכלל, כולל בסעיף 5 שלו התיחסות לאופניים חשמליים.

אז כשאני אומר דיון, אפשר אולי להוסיף לו את המילה מכור. למה? כי נדמה שהתוצאות היו צפויות מראש. על מה מדובר? בנוגע לאופניים (סעיפים 1-4) לא היו התנגדויות, חוץ מבקשה להמשיך ולאשר את תקן ISO הקים, כי אחרת כל האופניים המיובאים וקיימים בארץ הופכים לא תקניים (וזה רסמי לא חוקי). הדיון היה ברובו ככולו על אופניים חשמליים. האורחים, מלבד חברי הוועדה, היו כל מי ששלח התנגדויות והערות לתקן המוצע. זה אגב, דבר יפה שלעצמו. תמיד מרשים אותי לראות דיון שהציבור מעורב בו. אבל אני אשמח שלא רק יקשיבו, אלא גם יפנימו. כל האורחים (אני, אורי ספקטור, אשר – יצרן אופניים ישראלי פנסיונר, "חרש אופן" המיתולוגיים (עוד מייצרים!), רונן ניר מ-goPed ועוד אחד ששמו לא זכור לי) דיברו על אותו דבר. לפי סדר חשיבות:
1. תנו אפשרות להשתמש במצערת, ולא רק "pedelec" (כלומר מצב בו המנוע נכנס לעבודה רק כשמפדלים)
2. אמצו את התקן האמריקאי, המתאים יותר לישראל. משמעותו: העלאת ההספק מ-250 וואט. ל-350 וואט (כפי שבנורמה של מוצרים שנמכרים בארה"ב ואוסטרליה למשל) או 750 וואט כפי שמצוין בתקן האמריקאי. והעלאת המהירות מ-25 קמ"ש ל-32 קמ"ש.
מבחינתי אגב נושא המהירות פחות קריטי. גם 25 קמ"ש יהיה בסדר. אבל ההספק חיוני שגם אנשים ששוקלים יותר, או שחיים במקום עם שיפוע כמו ירושליים וחיפה יוכלו להנות מאופניים חשמליים שאשכרה מאפשרים להם להגיע לעבודה בשילוב פדלים ומנוע, בלי שהם סופרמן.
את הטענות שלנו לגבי למה מצערת היא קריטית ליצירת שוק אמיתי לאופניים חשמליים בארץ שטחנו בפני ליטבק, ראש הוועדה לנושא תקינת אופניים חשמליים (וועדה אחרת מזו – זו וועדת מומחים לאופניים) במספר מקרים. אורי ספקטור נפגש איתו 3 פעמים, אני ואביחי פעם אחת, ואני מנחד שעוד נפגשו איתו. אנשים לא יקנו אופניים חשמליים שמחייבים אותם לפדל. לא מספיק אנשים בכל מקרה. מוצר שעולה 5000 ש"ח ואני עדיין צריך לפדל?! לא ילך טוב. המצערת היא אמצעי חיוני, כי אם יש אותה אנשים יתלהבו מהרעיון ויעברו לנסיעה היום-יומית שלהם מרכב לאופניים חשמליים (ה-30% מהאוכלוסיה שעובדת במרחק שקטן מ-20 ק"מ מהעבודה). ברגע שהם יתחילו לרכב, השימוש בפדלים יכנס אט אט פנימה. הם יראו שזה מגדיל את הטווח של הסוללה, יראו שהשד אינו נורא. אבל בתור חיוב – זה יהפוך את זה משוק אמיתי, ומהקטנת זיהום באופן מרשים, למשהו איזוטרי.

אבל דוד ליטבק לא מאמין שאופניים הם כלי רכב אמיתי בכל מקרה. איך אמר? "אופניים חשמליים לא צריכים להחליף כלי רכב אמיתיים". מה זה כלי רכב אמיתיים אתם שואלים? אוטו,אופנוע וטוסטוס. אז מה אנחנו עושים בדיון הטפשי לעזאזל?! מופז נתן לליטבק וחבריו את המנדט לקבוע תקנים לאופניים חשמליים (ושוב כל הכבוד לדודי ואביחי!) והנה ראש הוועדה לא ממש חושב שזה רלוונטי. וזה משתלב עם השמרנות הקדושה של משרד התחבורה – אימוץ התקנים האירופאיים. כלשונם. מינימום עבודה, מינימום אחריות. בהמשך, הוא קצת סתר את עצמו לטעמי: "צור תנאים – אנשים ישתמשו" אמר – לגבי אופניים. ואין נכון מזה. התנאים – שבילי אופניים. על זה אין וויכוח. אבל תנאים זה גם "מנוע עזר חשמלי". מנוע עזר חשמלי בארץ חמה ולוהטת כמו שלנו תאפשר לאנשים להגיע לעבודה ללא הזעה! אני הרי חושב שכולנו צריכים לגור קרוב למקום העבודה, ולהגיע עם אופניים. אך זאת לא המציאות! אני משוכנע שרבים מהאוכלוסיה יהנו מהיתרון של הגעה לעבודה על אופניים חשמליים, אם יאושר תקן לאופניים חשמליים שמתאים לאקלים הישראלי. מבחינתי 25 קמ"ש יכול להשאר – רק תן מצערת ותן הספק נאות! נושא ההספק אגב מאוד משעשע כשמשווים את ההספק שמותר בחוק להספק שאדם מייצר. בעוונותי ניסיתי לשכנע את הדיקן של הפקולטה לאווירונאוטיקה להשתתף בתחרות מסוק מונע אדם. זה לא באמת אפשרי לאורך זמן, אך הפרס, המכונה – פרס סיקורסקי – ינתן למי שישהה באוויר 60 שניות ויעבור גובה של 3 מטר. וכמה הספק צריך לזה? 500 וואט. כן. אדם יכול לתת גם 500 וואט – אך בפרץ אנרגיה קצר. לאורך זמן אנחנו נותנים כ-150 וואט. לכן הגבלה ל-250 וואט היא מצחיקה, כי העובדה שאני יכול לתת כפול מזה, אפילו אם זה ל-20 שניות, מספיקה בשביל להבין שלתת לי מנוע שיודע לייצר כזה הספק לא משנה את תכונות הרכיבה של האופניים!

מה שהכי הרתיע אותי, הוא שדוד ונתן חזרו על העובדה שאנחנו מאמצים את התקן האירופאי (הרבה הגיון יש בזה, גם לדעתי אגב) אך עושים בו שינויים שיתאימו לישראל. אבל כל פעם שחזרנו על השינוי היחידי שמתאים לחק בארץ (כי מסתבר ש-25 קמ"ש ו-250 וואט הם חסם תחתון להגדרה של כלי רכב דו גלגלי כמנועי, ואז הוא חיב ביטוח וכדומה – ראו EC 200224) שהוא הוספת האפשרות של מצערת לתקן האירופאי, חזר דוד על המנטרה "זה יעכב את התקינה, ויחיב הקמת וועדת מומחים נוספת שתשקול את ההשלכות של זה"! מה לעזאזל?!! השלכות של הוספת חוט עם פוטנציומטר??? מה הוא רציני? כן. מאוד מאוד רציני. לבסוף, נתן, שריכז את הדיון, הציע להצבעה 3 הצעות (אנחנו רק הבטנו בתמהון):
1. לאשר את התקינה האירופאית כלשונה (עם תיקונים ל-4 הסעיפים הראשונים שעוסקים באופניים, והוסכמו על כולם) – עבר.
2. להמשיך לבדוק את האפשרות לשנות את התקינה האירופאית ולהוסיף לה את האפשרות למצערת (דוד ונתן הצביעו בעד. כל הכבוד דוד!) – עבר.
3. לבדוק את התקינה האמריקאית.
לגבי הסעיף השלישי – אפשר שיהיו יותר מתקן אחד למוצר או תחום כלשהו.

טוב – מה הזמנים רבותי? מתי זה יקרה? במהרה בימינו אנו.

אני הבאתי זוג אופניים חשמלי לדיון, שיהיה. בסוף הדיון הצעתי סיבוב. איגור, חבר הוועדה – שהובא כיועץ לנושא החשמלי, קפץ על ההצעה. הוא לא נסע אף פעם על אופניים חשמליים (!). אז נתתי לו סיבוב למטה. הוא הגיב בערך כמו שהגיב דוד ליטבק כשנתתי לו סיבוב לפני חודש. זה מהיר, זריז, עם כוח. והוא לא עבר את ה-25 קמ"ש, ונסע במעגלים על המדרכה. מה?! והוא רוכב על אופניים. טוב, גם במסות קריטיות כשנתתי את האופניים לניסיון, בדרך כלל לנשים, קיבלתי תגובות דומות לעיתים. אני מניח שצריך להתרגל לשקט הזה. אם זה היה עושה רעש של מנוע של מכסחת דשא, אני חושב שהם היו מתפים ליותר, ומופתעים – אבל בכיוון ההפוך!

ומשהו לא קשור – מאז שהתקנתי את המתרגם של עופר וולד פנה אלי בחור הולנדי, שגר בקטאר, ורוצה לעשות טיול אופניים חשמלי סולארי מקטאר ל-cape town בדרום-דרום אפריקה. תהיתי איך הגיע אלי – וראו זה פלא! גם כשמחפשים באנגלית (קישור ששי מלמעלה) – מגיעים לפוסטים שלי מתורגמים מעברתי לאנגלית. התרגום הוא מילה במילה, מה שתמיד מבדר (תקראו, זה משעשע. הוא שאל אותי למשל מה גרם לי לשנות את עורי לירוק. הרי שם האתר הוא hanan went green… קשה להסביר על שיר של רעש, זה לא עובר תרגום מסתבר). אז תודה עופר!

4 תגובות

אוק' 10 2009

חגגו את חוסר הודאות! רק דרכה, יש סיכוי להגיע להבנה.

מאת חנן נושאים TED טב"ת

קובץ TEDים משובח נחת עלי. למי שעדיין לא מכיר – www.ted.com . קחו חצי שעה, כוס תה, וצפו באחת מאוסף ההרצאות המצולמות המרתק והמשמח (בד"כ) שיש שם. הכותרת היא תרגום חופשי למשפט שאמר Beau Lotto ב-TED למטה : "celebrate uncertainty! Only through uncertainty is there a chance of understanding". משפט משובח ממשהו שמתעסק עם אשליות אופטיות.

אין תגובות

אוק' 06 2009

סוסיה וחוק שימור אנרגיה

בשבת האחרונה ביקרתי סוף סוף בסוסיה. מה יש לחפש שם? אני הולך אחרי הרוח, ו-comet-ME התקינו שם טורבינת רוח ומערכות סולאריות לקהילה הבדואית, שנמצאת בין הפטיש לסדן (הרשות ואנחנו) ומנותקת מרשת החשמל למרות שיש קווי מתח בקרבת מקום, והם בדיוק סוג הקהילות שמרוויחות פלאים מטורבינת רוח של 1 קילוואט, או אפילו פאנל PV של 100. אני הכרתי את הפרויקט לפני מספר שנים כשנועם דותן פנה אלי, וייעצתי לו בקשר לטורבינות שכדאי לו לעבוד איתם. הם עשו שם עבודה נהדרת, ואפשר לראות איך נראת טורבינה "עשה זאת בעצמך" שמותקנת באזור עם אחלה רוח (דרום הר חברון – יתיר, הר משא. אחלה רוח!)

זוהי טורבינה שנבנתה מקיט של other power, ועומדת על מגדל של 12 מטר. ברוח של 12 מטר בשניה (~40 קמ"ש) תראו ממנה כ-1000 וואט לערך.

ומה הולך יד ביד עם אנרגיה מתחדשת? התיעלות. המקרר שהותקן וחושמל ע"י הטורבינה למעלה ועוד פאנל סולארי קטן, נבחר בקפידה. במערכת כזאת שווה לשלם 6000 ש"ח על מקרר 5 כוכבי אנרגיה, שצורך 330 קוט"ש לשנה, עם נפח של מקרר ביתי (כ-600 ליטר אם אני לא טועה). לשם השוואה, המקרר שלי (לשעבר – נמכר הלאה לפני חודש) צרך 365 קוט"ש לשנה אבל עם נפח של 240 ליטר ומקפיא של 100 ליטר, ועלה 1400 ש"ח.

ולמה שימור אנרגיה?

פורסם היום מאמר על הרעיון היפה של ד"ר לוסי אדרעי-אזולאי ופרופ, חיים אברמוביץ (ואם אני שוכח מישהו אז סליחה) שאצל שניהם למדתי ואצל האחרון גם עבדתי כסטודנט ואח"כ כמהנדס צעיר. המעבדה של חיים אברמוביץ מתמחה בחומרים פיאזו אלקטריים כחישני מעוות – או בעברית – שבר. כשמנסים לשבור קורה, היא מתעוותת ביחס שקשור לכמות המאמץ שמפעילים עליה – עד שהיא נשברת. חומרים פיאזו-אלקטריים מייצרים מתח קטנטן מהעיוות הזה, ואפשר למדוד אותו, וכך למדוד את כמות העיקום (מעוות) שעברה הקורה. הרעיון היפה שלהם היה להשתמש בחשמל הזה לעשות עבודה – לייצר אנרגיה חשמלית שימושית מעבר למדידה. כמו שעושים במרעום של RPG למשל – אם תעקם את החומר פיאזו אלקטרי , ויהיו מספיק יחידות של חומר כזה, ותחבר את כל החשמל ביחד 0 תגיע לכמויות חשמל מענינות ושימושיות.

אז למה שימור אנרגיה?

כי חברת אינוואטק בחרה לשים את השטיח הפיאזו אלקטרי הנ"ל בכביש. ולתת למכוניות שעוברות עליו למעוך אותו over and over again.

ועכשיו נשאלת השאלה "מאיפה האנרגיה?"

מאיפה באמת? אנרגיה לא נוצרת יש מאין. זה רק פוליטיקאים יודעים לעשות. היא מגיעה מהרכבים. אם תסתכלו בחלק התחתון של הכתבה תראו הרבה תגובות עניניות, שמאוד שימחו אותי. למשל תגובה 7. there's no free launch אמרו כבר לפני. או שזה מס דלק עקיף, או שזה הופך את הכבישים לקשיחים יותר. וכנראה שזה שילוב. אני כאחד, מאוד אשמח לראות ניסיון של מכונית שעושה נסיעת מסלול על קטע כביש כזה, לעומת קטע כביש זהה אחר ללא השטיח הפיאזו. אני יכול לנחש מה יהיו התוצאות.

3 תגובות

אוק' 04 2009

ככה לא נראה עץ

אני מכריז בזאת על הקמת התנועה להחזרת העץ לספקטרומו הטבעי.
כל פעם שאני רואה עץ באיזה גן ארועים, מוקרן בזרקור ירוק מזעזע, זה משגע אותי. ככה לא נראה עץ!

אני יודע. עץ זה ירוק. אבל יש ירוק ויש ירוק (את זה אנחנו הרי יודעים אחרי הבחירות האחרונות…). אסכם בתחינה לכל קבלני התאורה של גני הארועים – האירו נא את עציכם בפנסים צהובים/לבנים וחזקו את צבעיהם הטבעיים! בשם כל בעלי הכנף. ולשם תזכורת, כמה תמונות של עצים -

היה עוד מאורע משמח בגן הארועים הנ"ל, מלבד שמחת החוגגים. פגשתי חייל – פקוד לשעבר. כל כך רחוק ממני כל הענין הזה המכונה סדיר בצה"ל. אבל אני מכיר בעובדות – הייתי מניאק כמפקד במסלול (טירונים וכדומה). אז אני מקווה שהצלחתי להעביר לטימור את סליחת יום הכיפורים שלי עבור כל המחלקה – מצטער, וואלה, הייתי יכול להיות קצת יותר נחמד!

2 תגובות