חנן נסע ירוק

על התחנה הפחמית ה"חדשה" שמעתם? אתם מוזמנים לעזור לה להשכח. או ליתר דיוק, לשבת בצד בזמן שהאלטרנטיבות השפויות יותר מיושמות. אני לאו דוקא מדבר על גז טבעי, מכיוון שבספר שלי מדובר במשאב מתכלה, ומזהם (אם כי קצת פחות משריפת פחם). אני מדבר על אנרגיה תרמו-סולארית ואגירה שאובה. שתי טכנולוגיות ידועות וקיימות שיכולות להיות מיושמות מחר בקנה מידה גדול, ועמית מור, שכתב את תכנית האב למשק האנרגיה ב-2004, טרח וכתב ב-2005, במימון גרינפיס, את דעתו המלאה בנושא אנרגיה סולארית – הקו התחתון הוא שזה טוב למשק, למרות שזה יותר יקר מחשמל מזהם רגיל.

אבל יש לנו שר תשתיות חדש, עוזי לנדאו, שבא עם דעות ישנות ורוצה להקים את ה-500 מגאוואט שמתוכננים כבר עשור ונדחים בגלל פעילי החברה-סביבה למיניהם (אך, הירקרקים האלה…). עוזי – אתה מתעסק פה עם סיפוק שיא התצרוכת. שיא זה בישראל קורה באמצע הקיץ כשהשמש בשיא המרום וכל ישראל מדליקים מזגנים. הקמת תחנות תרמו סולאריות או/ו פוטוולטאיות בקנה מידה של 500 מגאוואט אפשר בחצי מהזמן של הקמת התחנה הפחמית המיועדת, ובשיא הביקוש, תקבל אותה תפוקה. אגירה שאובה, שאתה כבר מקדם, היא הפתרון הכי נכון לאגירה של החשמל מהיום לערב/לילה עבור השיא השני, בחורף (שהוא נמוך יותר). אתה צריך להגביר את הקצב בתמריצים ליישום שני הטכנולוגיות. תקרא את מה שעמית מור כתב. זה טוב למשק הישראלי! אנחנו צריכים להיות המובילים באנרגית השמש. בארץ ובעולם! במקום להמשיך מסורת ישנה של לשרוף דלקים מיובאים ולהשתעל. ועוד לא דיברתי על חסכון, שזה הדבר הטריוויאלי לעשות קודם כל.

הנה מצגת משעשעת/עצובה של מגמה ירוקה, ובסופה הזמנה למלא טופס התנגדות להקמת התחנה הפחמית החדשה.