חנן נסע ירוק

טוב. אתמול הגעתי למצוות כפול מאה. 1300 ק"מ על הטוסטוסון החשמלי של EcoMotors , ה-EVT.

נסיעה ממוצעת שלי היא מפינת הרחובות בוגרשוב ובן יהודה בתל אביב, עד בני ברק (7 ק"מ) או עד גבעת שמואל (13 ק"מ). את הנסיעות האלה אני בדרך כלל עושה עם רוכבת נוספת. לעיתים גם משולש בוגרשוב-רמת שרון - גבעת שמואל - בוגרשוב (30 ק"מ). יצא לי לבדוק את גבולות הכלי מספר פעמים, למשל אתמול - בוגרשוב –> רחובות - 48 ק"מ - מתוכם 30 נעשו ב-55 קמ"ש, בקטעים של בערך 4 ק"מ בין רמזורים, והשאר במצב economy בתוך העיר (מניסיוני - 40 קמ"ש בעיר בדרך כלל אומר שאתה מזנק ברמזור, כולם עוקפים אותך אט אט, ואתה פוגש אותם שוב ברמזור הבא…) .
מה אפשר לומר אחרי 1300 ק"מ? הטוסטוס שקט ונעים לרכיבה, זקוק למתלים טובים יותר, ויותר מקום רגליים לנוסע מאחור. בלמים מצוינים, האצה סבירה במצב power, ולהתנהגות של מצב economy, שנותנת מעט השהייה בזינוק, צריך להתרגל (אך זה קורה די מהר). לא ראיתי תחנת דלק פעם אחת - ואני לא ממש מתגעגע… כלי ירוק וחסכוני - בכיס, ובזיהום.

כן, כפי שצוין בכתבה האחרונה רכבים חשמליים נותנים פתרון חלקי בלבד. פתרון המתאים רק ל-66% מהאוכלוסיה.
כן, למרות הטווח הקצר - שזו הבעיה העיקרית של רכבים חשמליים, לא המהירות - כי ביננו, בעיר - לא ממש צריך Suzuki R750 - שני שליש מהנסיעות היומיות בישראל מתבצעות למרחק של פחות מ-20 ק"מ. הלוך חזור על טעינה אחת ב-50 קמ"ש עם ה-EVT בלי בעיה. אופנים, או אופניים חשמליים (גריניבייק) יעשו את העבודה אפילו יותר בזול (בלי ביטוחים וכו') למי שנוסע 15 ק"מ ומטה לעבודה.

איך אני מסתדר עם ההטענה ביום יום? מצחיק, שאנשים מעקמים את האף סביב זמן ההטענה של מצברים. זה הרי לא כאילו אני נתקע באמצע נסיעה עם מצבר ריק ואומר "טוב, יש לי 6 שעות להרוג, חבל שלא הבאתי ספריה". כמו כל הגישה התרבותית-צרכנית שלנו, גם כאן דרושה קונספציה חדשה - תכנון. כן, למרות ההרגשה הספונטנית שמיכל דלק מלא נותן, כאילו אפשר עכשיו לסוע גם לאילת בכל רגע, אם רק רוצים, מבט קצר על הלו"ז שלנו, ועל החודש האחרון, יגלה שזו לא ההתנהלות היום יומית של רובנו. לא. יותר כמו בית-עבודה-ביתספר-בית-מינימרקט-בית. בשביל זה, כל הנדרש, הוא לחבר את האופנוע לשטקר בכל חזרה הביתה, ולנתק אותו לפני כל יציאה. כן - משהו כמו פלאפון גדול. לא בדיוק פגיעה בסדר היומי. אצלי - הכבל עולה מעלה מעלה לדירתי בקומה השניה.

זהו. מתי הטיפול הבא (הראשון)? בק"מ ה-6000.

אני חושב שכל מי שהגיע שני בהפרש כה קטן, בבחירות של ארה"ב, מתאים לראשות הממשלה של המדינה ה-52 של ארה"ב בלי שום שאלות. לא? אני בכל אופן הייתי בוחר שוב את המנהיג הסוחף הזה, איש החזון והמעשה, אל גור.
ב-TED הציג אל גור את המצגת המפורסמת שלו בתחילת דרכה, וזה רק מתאים שלשם הוא חוזר עם תוספות והרחבות. בסוף ההרצאה, נשאל אל גור מספר שאלות על ידי המנחה. מהשאלה על עתידו בקלחת הפוליטית, ודעתו על 2 המועמדים למפלגתו והאג'נדות הירוקות שלהם, הוא מתחמק די בפוליטיות אופינית.

תמיד רציתי לשים מצלמת וידאו על האופניים תוך כדי נסיעה בעיר. לא יודע, נראה לי מענין להסתכל על זה אח"כ. אז החברה האלה עשו את זה - בשביל להראות את דרכו של היומם (commuter) , באוסטרליה (אם בולבלתם מכך שהוא נוסע בצד שמאל), עם אופניים חשמליים לעומת רכב פרטי. וידאו יפה המחלק את המסך לשניים, האופנן והנהג, משווה זמן ונוף.

הארגון שהפיק את הסרט, מנסה לקדם את השימוש באופניים חשמליים על חשבון רכבים פרטיים. עלו והצליחו!

בהקדם ובמהרה בימינו אנו, עומד לקרות מהפך (קטן) לקהל צרכני החשמל - "הרשות לשרותים ציבוריים: חשמל" תפרסם תעריף מיוחד, לייצור חשמל ביתי מפאנלים פוטו-וולטאים (Photo-Voltaic solar panels). זהו תעריף גבוה במיוחד - כ-2.04 ש"ח , שישולם לנו, עבור כל קוט"ש של אנרגיה שנייצר מפאנלי שמש שיותקנו על גגותינו, לעומת כ-0.5 ש"ח שאנו משלימים לחברת חשמל. התעריף יקבע לתקופה מוגבלת של כ-7 שנים.

השיטה הזאת, של לסבסד חשמל נקי ע"י התקנת פאנלים סולאריים על גגות הצרכנים - ייצור מבוזר פרטי - כבר נוסתה בהצלחה ביפן, ארה"ב, גרמניה, וקליפורניה בראשות שוורצנגר מקדמים תוכנית מיליון גגות ב-10 שנים הקרובות (כ-3000 מגאוואט!).

כמובן, שאת היעד הנוכחי של פואד - 600 מגאוואט עד 2012 , צריך לחשב ביחס להיסטוריה של החלטת הממשלה. 2% עד 2007 למשל, שהם כ-200 מגאוואט, שלעולם לא הושג. המצב היום להזכירכם, ללא התיחסות לדודי שמש, הוא כ-6.2 מגאוואט של טורבינות רוח (ברמת הגולן) ועוד כמה תחנות המנצלות גז מטמנות (מתאן) , כגון קיבוץ עברון - 1 מגאוואט - אתר הפסולת "חגל" - 3.3 מגאוואט , ועוד בחיריה, סכ"ה כ-5.1 מגאוואט, אנרגיה הידרואלקטרית - כ-5 מגאוואט (זה לא צפוי לגדול…). המקור - ייצור חשמל מאנרגיה חלופית בישראל - דו"ח לוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, 2007 . כלומר סכ"ה פחות מ-20 מגאוואט.
באותו מקור גם מצוין :

"אנרגיה פוטו-וולטאית. אנרגיית חשמל מתאים פוטו-וולטאים מופקת בארץ במספר רב של אתרים קטנים. משרד התשתיות הלאומיות מעריך את היקף ההפקה של אנרגיה זו ב-1.5 מיליון קילוואט לשעה"

" קילוואט לשעה" … אין חיה כזאתי קילוואט לשעה!! או קילוואט - יחידת הספק (אלף ג'אול לשניה) או קילוואט כפול שעה, בקיצור קוט"ש, שהיא יחידת אנרגיה (לפיה אנו משלמים חשמל וכו'). אם המשורר התכוון במסמך לקוט"ש, אז יש בישראל כיום כ-800 קילוואט של פאנלים פוטוולטאיים מותקנים בארץ. זה נשמע סביר, בעיקר בדואים אני מאמין.

לסיכום, אני מקווה לשני דברים:

1. שנגיע למכסה של 50 מגאוואט מהר מהמצופה - כפי שקרה בעולם בכל מקום בו תוכנית כזאת נוסתה.
2. ש-25,000 בתי האב שיתקינו מערכת של 2 קילוואט כל אחת, ייצרו בעזרתה יותר מהחשמל בו הם משתמשים. כן, זה העיקר - חסכון בחשמל, פה צריך להיות הדגש המרכזי של המחוקק!

הפרופסור המפוזר… כמה תובנות מיוחדות, תזזיתי ומצחיק. סוף ההרצאה מרגש.

בעקבות שרשור ארוך בפורום תפוז שהתחיל בעקבות הודעה שספרה על העצומה להפוך את האופניים החשמליים לחוקיים, ויצרה דיון ארוך בנושא, החלטתי לכתוב פוסט שעונה בצורה ממצה ככל יכולתי על השאלה "האם אופניים חשמליים הם כלי תחבורה ירוק?" . כתבתי על כך כמה דברים בבלוג הזה כבר, אבל אני אתמצת אותם כאן:

1. כידוע, הכי ירוק זה לגור במערה ליד נחל זורם ולאכול חרובים (מאוד טעים!).
2. לעניננו - אופניים חשמליים נמצאים, מבחינת זיהום, איפשהוא בין אופניים לבין טוסטוס ממונע בנזין (או טוסטוס חשמלי - אציין גם את זה בהמשך). למעשה, זה תלוי בתזונה של הרוכב. על כך בהמשך.
3. הבדיקה שאני עושה פה בהמשך היא אך ורק השוואת צריכת  האנרגיה. אופניים זה כלי תחבורה מדהים, שעוזר לרוכב לשמור על כושר, ייצורו פשוט, וחשיבותו לא תסולא מפז, והשוואה של אנרגיה היא ענייה במקרה הטוב. אך זה כל מה שאני מסוגל לעשות. . אני רוצה לומר - אופניים חשמליים, הם שותף שווה לאופניים.
   המאמר העיקרי בו אני משתמש (נכתב ע"י פרופסור מכובד לפיסיקה).
4. מכיוון שאופניים חשמליים הם כלי תחבורה ש:
   1. שוקל כמו אופניים רגילים.
      מעט נתונים - משקל המערכת החשמלית, שמרכיבים על אופניים רגילים על מנת להפכם לחשמליים, או לחלופין קונים זוג שכבר תוכנן כזוג אופניים חשמליים מכתחילה, הוא:
      מצבר - 4-8 ק"ג
      מנוע - 4-8 ק"ג
      בקר, מצערת - גרמים, נאמר 1 ק"ג סכ"ה.
      סכ"ה - 9-17 ק"ג.
      משקל אופניים ממוצעות - 12 ק"ג.
      משקל רוכב - 60-100 ק"ג.
      סכ"ה משקל אופניים רגילים - 72-112 ק"ג.
      סכ"ה משקל אופניים חשמליים - 79 - 129 ק"ג.
      בברור, התחומים חופפים, ההפרש לא משמעותי מבחינת נזק בפגיעה (בטיחות).
   1. מהיר כמו אופניים רגילים.
      מהירות מקסימאלית של אופניים חשמליים - 20-32 קמ"ש.
      מהירות מקסימאלית של אופניים רגילים - 44 קמ"ש (טוב, זה אני במישור, אם המד מהירות היה מכויל…)
      שוב, התחומים חופפים, ההפרש לא משמעותי מבחינת נזק בפגיעה (בטיחות)
5. אז ברור שהם יכולים וצריכים להשתתף בנסיעה על שבילי האופניים, כי זה מה שהם - פרקטית, מדובר באופניים שהמנוע החשמלי יושב , בדרך כלל, בציר הגלגל הקדמי או האחורי, הפדלים עוד שם, וזוהי מערכת המיועדת לעזור לרוכב בעליות או נסיעות ארוכות. ישנם גם כמובן סקוטרים וכו', אני אתרכז פה באופניים חשמליים (pedal assist electric bycicle)
6. כלומר, כל היתרונות התחבורתיים של אופניים נמצאים באופניים חשמליים. לא תורם לפקקים, אין בעיות חניה.
7. אז נעבור למנה העיקרית
8. אנרגיה.
9. זו מילה מאוד גדולה, למרות שהיא מורכבת רק מ-6 אותיות, לכן הקדשתי לה פיסקה לבד.
10. כמה אנרגיה צורכים אופניים חשמליים לק"מ נסיעה, לעומת כלי התחבורה האחרים?
    זו השאלה הראשונה שאענה עליה, אח"כ, אם ישאר לי אנרגיה, אנסה להקדיש משפט או שניים לעלות האנרגטית שבייצור המצברים, הטמנתם או מיחזורם וכדומה.

     

    

11. כבר קיבלתי פוסט מבולבל - אז שימו לב - ככל שהערך גבוה יותר בגרף הזה - כך כלי הרכב יותר נציל, כלומר עושה יותר ק"מ לליטר שווה ערך בנזין (יחידת אנרגיה מוכרת שנח להשוות בה) . כלומר מישהו צמחוני על אופניים זה הכי ירוק שיש לצורך הענין בהשוואה הזאת.
12. בשביל להסתכל על המקורות השונים, והחישובים (הפשוטים - אשמח שתבדקו אותי) תצתרכו להסתכל ב-תגידי - אופניים חשמליים , זה ירוק זה?
13. אז כן. זה ירוק.
14. לפחות גוון אחד של ירוק - ירוק אנרגטית. ואם אנחנו כבר בענין, שימו לב שחילקתי את האופניים לשני סוגים - אופניים בשרניים, ואופניים צמחוניים. מאוד פשוט - הפקת האנרגיה שאנו צורכים, גם לה יש מחיר. ועוד איזה מחיר… לא פה המקום להרחיב (בידקו ספרים של Michael Pollan למשל) אבל הייתי קודם עובר לתזונה צמחית לפני שאני עובר לאופניים חשמליים אם השיקול העיקרי שלי היה לחסוך בזיהום אוויר וגזי חממה. חד וחלק.
15. הגוונים הנוספים - מרובים הם. המצברים - מה עם המצברים… כן, זה אינו נושא פשוט. עדיף ליתיום איון על עופרת חומצה למשל. יותר טעינות ויותר נצילות הטענה. מצברים הם עקב האכילס האנרגטית והסביבתית של תחבורה חשמלית. אבל אל תתבלבלו - אנו לא באים להחליף אופניים. אנו באים להחליף שריפה של בנזין. והמחיר של הכרייה, השינוע, מיכליות, משאיות וכדומה - יהיה באותו היקף אם רכבים חשמליים יהיו באותה כמות כמו רכבים עם מנועי בעירה פנימית.
16. הפתרון הוא כמובן שילוב של תחבורה קלה, תחבורה ציבורית , ועוד משהו קטן.
17. לגור קרוב למקום העבודה/לימוד.
18. לגבי ניסיון עם שימוש בקנה מידה גדול של אופניים חשמלים - אצל ידידינו הסינים. יש יתרונות, ויש חסרונות. בגדול - הזיהום עובר משריפת בנזין - דו תחמוצת החנקן, דו תחמוצת הפחמן, חד תחמוצת הפחמן, חד תחמוצת החנקן, ושאר trace gasses, לזיהום עופרת - חלקגדול בתהליך הייצור (וזה ברובו, לפי המחבר, בגלל אי עקיפת תקנות ייצור ירוקות בסין).
    לסיכום - במילים של המחבר :

    electric bikes provide some of the highest mobility and access to an urban area with some of the lowest negative impacts to the transportation system or the environment.

19. קישורים נוספים שלא הספקתי להכניס באופן מסודר:
    מאמר על צריכה אמיתית של אופניים (בשר, בשר)
    Myth: Public transport doesn't really save energy
    בסיס נתונים מרשים לגבי נצילות well to wheel של כלי תחבורה מהציבורי לפרטי
    light rail now
    Private Transportation vs. Mass Transit - The Environmental Aspects
    

היכנסו לאתר העצומה , וחיתמו עוד היום על העצומה להסדרת נושא האופניים החשמליים!
אופניים חשמליים אינם חוקיים בישראל נכון להיום, אך הם כלי תחבורה נקי שאינו תורם לפקקים או לבעיות חניה, ולכן מקודם בכל העולם כתוספת לאופניים כפתרון לבעיות התחבורה בעיר. רוצים גם בישראל? הכנסו וחיתמו על העצומה!

עוד מידע בפוסט הזה.

מי כבר לא שמע על נורות קומפקט פלורסנט… אך עדיין, לא כולנו משתמשים בהם, ורובנו עדיין עובדים עם נורות הליבון, אותו גוף חימום שמפיק קצת אור כתופעת לוואי. הנה כמה סיבות להחליף את נורות הליבון הבזבזניות בנורות קומפקט פלורסנט חסכוניות עם אור חם:

1. נורת פלורסנט קומפקטית (נפ"ק) מתברגת לאותם בתי נורה רגילים, ולכן אין צורך בשום התאמה מיוחדת, פשוט מבריגים החוצה את הנורה ליבון, ומבריגים פנימה את הנפ"ק. ניתן להשיג נפ"ק עם תבריג רגיל, ועם הצר לבתי הנורה הקטנים יותר (9 ו-13 וואט בד"כ).
3. תאורת פלורסנט עובדת ע"י העברת זרם חשמלי דרך צינור המכיל גז, לעומת נורת ליבון המעבירה זרם דרך תיל המתחמם לטמפרטורה גבוהה עד שהוא מלובן ומפיץ אור. נורות ליבון מפיצות המון חום, ומעט אור. בקיץ המזגן עובד קשה יותר בגלל החם שמפיקות נורות הליבון, והביזבוז כפול.
2. הנפ"ק חסכונית פי 4 מנורת ליבון עם תאורה דומה! נורת ליבון 60 וואט מפיקה אותו אור כמו נפ"ק 15 וואט !
3. אורך החיים של נורת ליבון הוא כ-1000 שעות, בעוד נפ"ק מחזיקות בין 6000-15000 ! (תלוי ביצרן)
4. לכן נורות פלורסנט קומפקט טובות באות עם אחריות לשנה או שנתיים, וכפי שאפשר לראות במחשבון, העלות הראשונית מוחזרת תוך כחצי שנה!
5. נפ"ק מכילות כמות מזערית של כספית בתוכם, לכן בסוף חייהם מומלץ לשים בזהירות בפח האשפה, ( עדיף באיסוף מסודר למיחזור אם קיים כזה דבר) , בארה"ב אף ממליצים לשים בשקית כפולה.
שריפת פחם אף היא פולטת לאוויר כמות קטנה של כספית, ואם מחשבים את כמות הכספית הנחסכת ע"י השימוש המופחת בחשמל הנגרם מהמעבר מנורת הליבון לנפ"ק, רואים שהיא גדולה מהכמות של הכספית המשמשת את הנפ"ק.
6. נורות פלורסנט קומפקטיות לא מרצדות כמו הפלורסנט הרגילות.
7. נפ"ק באות במגוון צבעים, לבן כמו פלורסנט רגיל, או צהוב חם שדומה יותר לצהוב של נורות הליבון.

בקישור הזה יש טבלת אקסל פשוטה לחישוב החסכון הכספי במעבר לנורות פלורסנט קומפקטיות.
בקיצור - הדבר החכם והאקולוגי לעשות - הוא לפרק את נורות הליבון, לשמור בצד למקרה חרום, ולכבור לנורות פלורסנט קומפקטיות!

קישורים :
1. וויקיפדיה בעברית

2. וויקיפדיה באנגלית (מאוד יסודי)
3. יוזמת האנרגיה הטובה - מחירת נפ"ק במחירים שווים לכל נפש

עץ בעיר - הפורטל החדש לחיים אקולוגיים בעיר .

אני הולך לכתוב ענף חדש בעץ, זה המונח של עץ בעיר לבלוג, בכלל הם יצרו מונחים מאוד פרחוניים לכל הפעילויות הסטנדרטיות בבלוג, כמו שזירת זר פרחים (אוסף תמונות) , עלה (פוסט) וכדומה. הוויקי שלהם שמסביר את כל זה.