מלנומה, נחירות וטורבינות רוח (אלא מה)

שבוע מרתק. ניתוח להסרת מלנומה בכתף + ביקור של ג’וסף פסח מקים קואופרטיבי רוח גרמני עם ותק של 30 שנה בתחום. לא תזמון מצוין לניתוח, אבל זה מה יש. הניתוח יצר את הפוסט הלא צפוי הזה. שואלים אותי הרבה “כמה רעש עושות טורבינות רוח?”.אז יש לי תשובה במהופך. באחד הלילות ישן בחדר בחור בעל יכולות ניסור יוצאות מהכלל. כל כך מבריקות יכולתיו היו, שמצאתי את עצמי ער ב-24:00 אחרי שעה של ניסיונות שינה. חיפשתי מה לעשות, והחלטתי להקליט אותו. הקלטתי פעמיים – פעם אחת ליצירת קובץ מוזיקה, ופעם אחת בעזרת תוכנת andoSensor על האנדרויד שלי למטרת הקלטת עוצמת הנחירה. האם התוכנה מכוילת? נראה לי לא רע. דציבל כידוע זו סקאלה לוגריתמית – כל 3 דציבל שווים להכפלה של עוצמת הרעש. מתוך שלל מקורות אינטרנטיים (1, 2 ו-3 אם כי 1 ו-3 לא מסכימים ביניהם לגבי הצד של השקט, אני נוטה לכיוון 1 מכיוון שהוא נראה יותר מדעי) אפשר לראות ש:

  • 30 דציבל זה שקט מופתי במדבר (לא קיים בשום מקום בתוך העיר)
  • 40 דציבל זה חדר שקט
  • 60 דציבל זה שיחה רגילה
  • 70 דציבל זה שואב אבק במרחק 3 מטר
  • כל דבר מעל 80 דציבל נחשב עם פוטנציאל
  • 100 דציבל זה מסור סרט

אז השכן הזמני שלי (פרטיו שמורים במערכת) הפעיל רעש של בין 55-60 דציבל במרחק של 2 מטר ממנו (אשתו כמובן – סובלת יותר…). הגרף למטה משווה את הנחירות לעוד פעולה אנושית – צרחות. אם אתם תוהים של מי הצרחה שמוקלטת – אז היא שלי. אם אתם תוהים למה צרחתי ואתם לא מוטרדים מדם, תסתכלו על התמונה הזו. מפה לקחו עור בשביל לכסות את החור בכתף שלי. וכשמחליפים מזה תחבושת זה הררררררבה יותר כואב מאשר הכתף עצמה (שאינה ממש מורגשת בינתיים, תכלס. אם כי היד שלי תפוסה ומוצמדת לחזה כדי שאני לא אזיז ואפריע לעור להיקלט). שימו לב שבגרף למטה התהפכו לי הצבעים – השחור זה השקט בחדרי בבית החולים, הכחול זה כמובן הנחירות עם ה-6 שניות בערך בין פגז לפגז. את הצרחות לי אי אפשר לפספס.

my soundbytes db comparison

אז איך זה מתחבר לטורבינות רוח? זה לא. אין שום קשר למעשה. אבל זה מעניין להשוות את זה. אז בוידאו למטה אתם תשמעו את מר X נוחר, ומתחתיו 4 קווים – שהם הרעש שנשמע כתוצאה מטורבינת רוח endurance E3120 שהקואופרטיב שוקל להקים באזור משגב, במרחק 80, 100, 120, 140 ו-160 מטר מהטורבינה.

ולבסוף – את אשר פספסתי. ג’וסף הסתובב עם רוני סגולי, מנכ”ל הקואופרטיב, מצפון לדרום לדבר על טורבינות רוח המוקמות ע”י מימון קהילתי מקומי. הנה קטע קצר שרוני צילם באופן סלולרי:

About חנן

טיסנאי (חופשיים) שעשה הסבה תחביבית לטורבינות רוח קטנות אחרי הצבא (2001). בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון (2006), ומכון ויצמן (Msc אנרגיה סולארית וארוסולים 2010), עוסק ועסק בתחום אנרגיית הרוח (בונה טורבינות רוח מ-2001) , אנרגיה סולארית (PV ותרמית), אופניים חשמליים (עוסק בתחום מ-2005) ואנרגיות מתחדשות בכלל. נכון ל-2011 - עושה דוקטורט בטכניון, בנושא "מיקום אופטימאלי של טורבינות רוח באזור הררי".
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

One Response to מלנומה, נחירות וטורבינות רוח (אלא מה)

  1. Alon says:

    I have to say meeting with Pesch was one of the highlights of my week too! It was interesting to discover about the way farmers in Germany produce their own energy with the help of firms like Pesch’s. Definitely appliable to Israel, like Pesch points out when asked by Roni in the video. (Thanks for the video btw).

Leave a Reply

Your email address will not be published.